< איוב 32 >
וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו | 1 |
Da nu hine tre Mænd ikke mere svarede Job, fordi han var retfærdig i sine egne Øjne,
ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים | 2 |
blussede Vreden op i Buziten Elihu, Barak'els Søn, af Rams Slægt. På Job vrededes han, fordi han gjorde sig retfærdigere end Gud,
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב | 3 |
og på hans tre Venner, fordi de ikke fandt noget Svar og dog dømte Job skyldig.
ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים | 4 |
Elihu havde ventet, så længe de talte med Job, fordi de var ældre end han;
וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו | 5 |
men da han så, at de tre Mænd intet havde at svare, blussede hans Vrede op;
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם | 6 |
og Buziten Elihu, Barak'els Søn, tog til Orde og sagde: Ung af Dage er jeg, og I er gamle Mænd, derfor holdt jeg mig tilbage, angst for at meddele eder min Viden;
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה | 7 |
jeg tænkte: "Lad Alderen tale og Årenes Mængde kundgøre Visdom!"
אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם | 8 |
Dog Ånden, den er i Mennesket, og den Almægtiges Ånde giver dem Indsigt;
לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט | 9 |
de gamle er ikke altid de kloge, Oldinge ved ej altid, hvad Ret er;
לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני | 10 |
derfor siger jeg: Hør mig, lad også mig komme frem med min Viden!
הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין | 11 |
Jeg biede på, at I skulde tale, lyttede efter forstandige Ord, at I skulde finde de rette Ord;
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם | 12 |
jeg agtede nøje på eder; men ingen af eder gendrev Job og gav Svar på hans Ord.
פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש | 13 |
Sig nu ikke: "Vi stødte på Visdom, Gud må fælde ham, ikke et Menneske!"
ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו | 14 |
Mod mig har han ikke rettet sin Tale, og med eders Ord vil jeg ikke svare ham.
חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים | 15 |
De blev bange, svarer ej mer, for dem slap Ordene op.
והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד | 16 |
Skal jeg tøve, fordi de tier og står der uden at svare et Ord?
אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני | 17 |
Også jeg vil svare min Del, også jeg vil frem med min Viden!
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני | 18 |
Thi jeg er fuld af Ord, Ånden i mit Bryst trænger på;
הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע | 19 |
som tilbundet Vin er mit Bryst, som nyfyldte Vinsække nær ved at sprænges;
אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה | 20 |
tale vil jeg for at få Luft, åbne mine Læber og svare.
אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה | 21 |
Forskel gør jeg ikke og smigrer ikke for nogen;
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני | 22 |
thi at smigre bruger jeg ikke, snart rev min Skaber mig ellers bort!