< איוב 32 >
וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו | 1 |
A když přestali ti tři muži odpovídati Jobovi, proto že se spravedlivý sobě zdál,
ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים | 2 |
Tedy rozpáliv se hněvem Elihu, syn Barachele Buzitského z rodu Syrského, na Joba, rozhněval se, proto že spravedlivější pravil býti duši svou nad Boha.
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב | 3 |
Ano i na ty tři z přátel jeho roznítil se hněv jeho, proto že nenalézajíce odpovědi, však potupovali Joba.
ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים | 4 |
Nebo Elihu očekával na Joba a na ně s řečí, proto že starší byli věkem než on.
וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו | 5 |
Ale vida Elihu, že nebylo žádné odpovědi v ústech těch tří mužů, zažhl se v hněvě svém.
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם | 6 |
I mluvil Elihu syn Barachele Buzitského, řka: Já jsem nejmladší, vy pak jste starci, pročež ostýchaje se, nesměl jsem vám oznámiti zdání svého.
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה | 7 |
Myslil jsem: Staří mluviti budou, a mnoho let mající v známost uvedou moudrost.
אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם | 8 |
Ale vidím, že Duch Boží v člověku a nadšení Všemohoucího činí lidi rozumné.
לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט | 9 |
Slavní ne vždycky jsou moudří, aniž starci vždycky rozumějí soudu.
לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני | 10 |
A protož pravím: Poslouchejte mne, oznámím i já také zdání své.
הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין | 11 |
Aj, očekával jsem na slova vaše, poslouchal jsem důvodů vašich dotud, dokudž jste vyhledávali řeči,
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם | 12 |
A bedlivě vás soudě, spatřil jsem, že žádného není, kdo by Joba přemohl, není z vás žádného, ješto by odpovídal řečem jeho.
פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש | 13 |
Ale díte snad: Nalezli jsme moudrost, Bůh silný stihá jej, ne člověk.
ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו | 14 |
Odpovím: Ač Job neobracel proti mně řeči, a však slovy vašimi nebudu jemu odpovídati.
חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים | 15 |
Bojí se, neodpovídají více, zavrhli od sebe slova.
והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד | 16 |
Čekal jsem zajisté, však poněvadž nemluví, ale mlčí, a neodpovídají více,
אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני | 17 |
Odpovím i já také za sebe, oznámím zdání své i já.
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני | 18 |
Nebo pln jsem řečí, těsno ve mně duchu života mého.
הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע | 19 |
Aj, břicho mé jest jako mest nemající průduchu, jako sudové noví rozpuklo by se.
אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה | 20 |
Mluviti budu, a vydchnu sobě, otevru rty své, a odpovídati budu.
אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה | 21 |
Nebuduť pak šetřiti osoby žádného, a k člověku bez proměňování jména mluviti budu.
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני | 22 |
Nebo neumím jmen proměňovati, nebo tudíž by mne zachvátil stvořitel můj.