< איוב 31 >
ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
Pepigi fœdus cum oculis meis ut ne cogitarem quidem de virgine.
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
Quam enim partem haberet in me Deus desuper, et hereditatem Omnipotens de excelsis?
הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Numquid non perditio est iniquo, et alienatio operantibus iniustitiam?
הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Nonne ipse considerat vias meas, et cunctos gressus meos dinumerat?
אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
Si ambulavi in vanitate, et festinavit in dolo pes meus:
ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
Appendat me in statera iusta, et sciat Deus simplicitatem meam.
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
Si declinavit gressus meus de via, et si secutum est oculos meos cor meum, et si manibus meis adhæsit macula:
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
Seram, et alium comedat: et progenies mea eradicetur.
אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
Si deceptum est cor meum super muliere, et si ad ostium amici mei insidiatus sum:
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
Scortum alterius sit uxor mea, et super illam incurventur alii.
כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
Hoc enim nefas est, et iniquitas maxima.
כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
Ignis est usque ad perditionem devorans, et omnia eradicans genimina.
אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
Si contempsi subire iudicium cum servo meo, et ancilla mea, cum disceptarent adversum me:
ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
Quid enim faciam cum surrexerit ad iudicandum Deus? et cum quæsierit, quid respondebo illi?
הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Numquid non in utero fecit me qui et illum operatus est: et formavit me in vulva unus?
אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
Si negavi, quod volebant, pauperibus, et oculos viduæ expectare feci:
ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Si comedi buccellam meam solus, et non comedit pupillus ex ea:
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
(Quia ab infantia mea crevit mecum miseratio: et de utero matris meæ egressa est mecum.)
אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
Si despexi pereuntem, eo quod non habuerit indumentum, et absque operimento pauperem:
אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
Si non benedixerunt mihi latera eius, et de velleribus ovium mearum calefactus est:
אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
Si levavi super pupillum manum meam, etiam cum viderem me in porta superiorem:
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
Humerus meus a iunctura sua cadat, et brachium meum cum suis ossibus confringatur.
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
Semper enim quasi tumentes super me fluctus timui Deum, et pondus eius ferre non potui.
אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
Si putavi aurum robur meum, et obrizo dixi: Fiducia mea.
אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
Si lætatus sum super multis divitiis meis, et quia plurima reperit manus mea.
אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
Si vidi solem cum fulgeret, et lunam incedentem clare:
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
Et lætatum est in abscondito cor meum, et osculatus sum manum meam ore meo.
גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
Quæ est iniquitas maxima, et negatio contra Deum altissimum.
אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
Si gavisus sum ad ruinam eius, qui me oderat, et exultavi quod invenisset eum malum.
ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Non enim dedi ad peccandum guttur meum, ut expeterem maledicens animam eius.
אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Si non dixerunt viri tabernaculi mei: Quis det de carnibus eius ut saturemur:
בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
Foris non mansit peregrinus, ostium meum viatori patuit.
אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Si abscondi quasi homo peccatum meum, et celavi in sinu meo iniquitatem meam.
כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Si expavi ad multitudinem nimiam, et despectio propinquorum terruit me: et non magis tacui, nec egressus sum ostium.
מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Quis mihi tribuat auditorem, ut desiderium meum audiat Omnipotens: et librum scribat ipse qui iudicat.
אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Ut in humero meo portem illum, et circumdem illum quasi coronam mihi?
מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
Per singulos gradus meos pronunciabo illum, et quasi principi offeram eum.
אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
Si adversum me terra mea clamat, et cum ipsa sulci eius deflent:
אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
Si fructus eius comedi absque pecunia, et animam agricolarum eius afflixi:
תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
Pro frumento oriatur mihi tribulus, et pro hordeo spina. (Finita sunt verba Iob.)