איוב 31
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
Ich habe einen Bund gemacht mit meinen Augen, daß ich nicht achtete auf eine Jungfrau.
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
Was gäbe mir Gott sonst als Teil von oben und was für ein Erbe der Allmächtige in der Höhe?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Wird nicht der Ungerechte Unglück haben und ein Übeltäter verstoßen werden?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Sieht er nicht meine Wege und zählt alle meine Gänge?
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
Habe ich gewandelt in Eitelkeit, oder hat mein Fuß geeilt zum Betrug?
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
So wäge man mich auf der rechten Waage, so wird Gott erfahren meine Unschuld.
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
Ist mein Gang gewichen aus dem Wege und mein Herz meinen Augen nachgefolgt und klebt ein Flecken an meinen Händen,
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
so müsse ich säen, und ein andrer esse es; und mein Geschlecht müsse ausgewurzelt werden.
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
Hat sich mein Herz lassen reizen zum Weibe und habe ich an meines Nächsten Tür gelauert,
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
so müsse mein Weib von einem andern geschändet werden, und andere müssen bei ihr liegen;
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
denn das ist ein Frevel und eine Missetat für die Richter.
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
Denn das wäre ein Feuer, das bis in den Abgrund verzehrte und all mein Einkommen auswurzelte.
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
Hab ich verachtet das Recht meines Knechtes oder meiner Magd, wenn sie eine Sache wider mich hatten?
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
Was wollte ich tun, wenn Gott sich aufmachte, und was würde ich antworten, wenn er heimsuchte?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Hat ihn nicht auch der gemacht, der mich in Mutterleibe machte, und hat ihn im Schoße ebensowohl bereitet?
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
Habe ich den Dürftigen ihr Begehren versagt und die Augen der Witwe lassen verschmachten?
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Hab ich meinen Bissen allein gegessen, und hat nicht der Waise auch davon gegessen?
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
Denn ich habe mich von Jugend auf gehalten wie ein Vater, und von meiner Mutter Leib an habe ich gerne getröstet.
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
Hab ich jemand sehen umkommen, daß er kein Kleid hatte, und den Armen ohne Decke gehen lassen?
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
Haben mich nicht gesegnet seine Lenden, da er von den Fellen meiner Lämmer erwärmt ward?
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
Hab ich meine Hand an den Waisen gelegt, weil ich sah, daß ich im Tor Helfer hatte?
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
So falle meine Schulter von der Achsel, und mein Arm breche von der Röhre.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
Denn ich fürchte Gottes Strafe über mich und könnte seine Last nicht ertragen.
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
Hab ich das Gold zu meiner Zuversicht gemacht und zu dem Goldklumpen gesagt: “Mein Trost”?
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
Hab ich mich gefreut, daß ich großes Gut hatte und meine Hand allerlei erworben hatte?
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
Hab ich das Licht angesehen, wenn es hell leuchtete, und den Mond, wenn er voll ging,
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
daß ich mein Herz heimlich beredet hätte, ihnen Küsse zuzuwerfen mit meiner Hand?
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
was auch eine Missetat ist vor den Richtern; denn damit hätte ich verleugnet Gott in der Höhe.
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
Hab ich mich gefreut, wenn's meinem Feind übel ging, und habe mich überhoben, darum daß ihn Unglück betreten hatte?
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Denn ich ließ meinen Mund nicht sündigen, daß ich verwünschte mit einem Fluch seine Seele.
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Haben nicht die Männer in meiner Hütte müssen sagen: “Wo ist einer, der von seinem Fleisch nicht wäre gesättigt worden?”
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
Draußen mußte der Gast nicht bleiben, sondern meine Tür tat ich dem Wanderer auf.
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Hab ich meine Übertretungen nach Menschenweise zugedeckt, daß ich heimlich meine Missetat verbarg?
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Habe ich mir grauen lassen vor der großen Menge, und hat die Verachtung der Freundschaften mich abgeschreckt, daß ich stille blieb und nicht zur Tür ausging?
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
O hätte ich einen, der mich anhört! Siehe, meine Unterschrift, der Allmächtige antworte mir!, und siehe die Schrift, die mein Verkläger geschrieben!
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Wahrlich, dann wollte ich sie auf meine Achsel nehmen und mir wie eine Krone umbinden;
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
ich wollte alle meine Schritte ihm ansagen und wie ein Fürst zu ihm nahen.
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
Wird mein Land gegen mich schreien und werden miteinander seine Furchen weinen;
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
hab ich seine Früchte unbezahlt gegessen und das Leben der Ackerleute sauer gemacht:
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
so mögen mir Disteln wachsen für Weizen und Dornen für Gerste. Die Worte Hiobs haben ein Ende.
