איוב 31
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
Ich habe einen Bund gemacht mit meinen Augen, daß ich nicht achtete auf eine Jungfrau.
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
Was gibt mir aber Gott zu Lohn von oben? und was für ein Erbe der Allmächtige von der Höhe?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Sollte nicht billiger der Ungerechte solch Unglück haben, und ein Übeltäter so verstoßen werden?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Siehet er nicht meine Wege und zählet alle meine Gänge?
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
Hab ich gewandelt in Eitelkeit? oder hat mein Fuß geeilet zum Betrug?
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
So wäge man mich auf rechter Waage, so wird Gott erfahren meine Frömmigkeit.
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
Hat mein Gang gewichen aus dem Wege und mein Herz meinen Augen nachgefolget, und ist etwas in meinen Händen beklebet,
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
so müsse ich säen, und ein anderer fresse es, und mein Geschlecht müsse ausgewurzelt werden.
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
Hat sich mein Herz lassen reizen zum Weibe, und habe an meines Nächsten Tür gelauert,
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
so müsse mein Weib von einem andern geschändet werden, und andere müssen sie beschlafen.
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
Denn das ist ein Laster und eine Missetat für die Richter.
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
Denn das wäre ein Feuer, das bis ins Verderben verzehrete und all mein Einkommen auswurzelte.
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
Hab ich verachtet das Recht meines Knechts oder meiner Magd, wenn sie eine Sache wider mich hatten,
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
was wollte ich tun, wenn Gott sich aufmachte, und was würde ich antworten, wenn er heimsuchte?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Hat ihn nicht auch der gemacht, der mich in Mutterleibe machte, und hat ihn im Leibe ebensowohl bereitet?
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
Hab ich den Dürftigen ihre Begierde versagt und die Augen der Witwen lassen verschmachten?
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Hab ich meinen Bissen allein gegessen, und nicht der Waise auch davon gegessen?
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
Denn ich habe mich von Jugend auf gehalten wie ein Vater; und von meiner Mutter Leibe an hab ich gerne getröstet.
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
Hab ich jemand sehen umkommen, daß er kein Kleid hatte, und den Armen ohne Decke gehen lassen?
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
Haben mich nicht gesegnet seine Seiten, da er von den Fellen meiner Lämmer erwärmet ward?
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
Hab ich meine Hand an den Waisen gelegt, weil ich mich sah im Tor Macht zu helfen haben,
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
so falle meine Schulter von der Achsel, und mein Arm breche von der Röhre.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
Denn ich fürchte Gott, wie einen Unfall über mich, und könnte seine Last nicht ertragen.
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
Hab ich das Gold zu meiner Zuversicht gestellet und zu dem Goldklumpen gesagt: Mein Trost?
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
Hab ich mich gefreuet, daß ich groß Gut hatte und meine Hand allerlei erworben hatte?
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
Hab ich das Licht angesehen, wenn es helle leuchtete, und den Mond, wenn er voll ging?
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
Hat sich mein Herz heimlich bereden lassen, daß meine Hand meinen Mund küsse?
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
Welches ist auch eine Missetat für die Richter; denn damit hätte ich verleugnet Gott von oben.
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
Hab ich mich gefreuet, wenn's meinem Feinde übel ging, und habe mich erhoben, daß ihn Unglück betreten hatte?
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Denn ich ließ meinen Mund nicht sündigen, daß er wünschte einen Fluch seiner Seele.
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Haben nicht die Männer in meiner Hütte müssen sagen: O wollte Gott, daß wir von seinem Fleisch nicht gesättiget würden!
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
Draußen mußte der Gast nicht bleiben, sondern meine Tür tat ich dem Wanderer auf.
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Hab ich meine Schalkheit wie ein Mensch gedeckt, daß ich heimlich meine Missetat verbärge?
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Hab ich mir grauen lassen vor der großen Menge, und hat die Verachtung der Freundschaften mich abgeschreckt? Ich blieb stille und ging nicht zur Tür aus.
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Wer gibt mir einen Verhörer, daß meine Begierde der Allmächtige erhöre, daß jemand ein Buch schriebe von meiner Sache?
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
So wollt ich's auf meine Achseln nehmen und mir wie eine Krone umbinden.
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
Ich wollte die Zahl meiner Gänge ansagen und wie ein Fürst wollte ich sie darbringen.
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
Wird mein Land wider mich schreien und miteinander seine Furchen weinen;
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
hab ich seine Früchte unbezahlt gegessen und das Leben der Ackerleute sauer gemacht,
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
so wachsen mir Disteln für Weizen und Dornen für Gerste. Die Worte Hiobs haben ein Ende.
