איוב 31
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
J’avais fait un pacte avec mes yeux, Et je n’aurais pas arrêté mes regards sur une vierge.
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
Quelle part Dieu m’eût-il réservée d’en haut? Quel héritage le Tout-Puissant m’eût-il envoyé des cieux?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
La ruine n’est-elle pas pour le méchant, Et le malheur pour ceux qui commettent l’iniquité?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Dieu n’a-t-il pas connu mes voies? N’a-t-il pas compté tous mes pas?
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
Si j’ai marché dans le mensonge, Si mon pied a couru vers la fraude,
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
Que Dieu me pèse dans des balances justes, Et il reconnaîtra mon intégrité!
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
Si mon pas s’est détourné du droit chemin, Si mon cœur a suivi mes yeux, Si quelque souillure s’est attachée à mes mains,
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
Que je sème et qu’un autre moissonne, Et que mes rejetons soient déracinés!
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
Si mon cœur a été séduit par une femme, Si j’ai fait le guet à la porte de mon prochain,
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
Que ma femme tourne la meule pour un autre, Et que d’autres la déshonorent!
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
Car c’est un crime, Un forfait que punissent les juges;
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
C’est un feu qui dévore jusqu’à la ruine, Et qui aurait détruit toute ma richesse.
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
Si j’ai méprisé le droit de mon serviteur ou de ma servante Lorsqu’ils étaient en contestation avec moi,
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
Qu’ai-je à faire, quand Dieu se lève? Qu’ai-je à répondre, quand il châtie?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Celui qui m’a créé dans le ventre de ma mère ne l’a-t-il pas créé? Le même Dieu ne nous a-t-il pas formés dans le sein maternel?
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
Si j’ai refusé aux pauvres ce qu’ils demandaient, Si j’ai fait languir les yeux de la veuve,
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Si j’ai mangé seul mon pain, Sans que l’orphelin en ait eu sa part,
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
Moi qui l’ai dès ma jeunesse élevé comme un père, Moi qui dès ma naissance ai soutenu la veuve;
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
Si j’ai vu le malheureux manquer de vêtements, L’indigent n’avoir point de couverture,
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
Sans que ses reins m’aient béni, Sans qu’il ait été réchauffé par la toison de mes agneaux;
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
Si j’ai levé la main contre l’orphelin, Parce que je me sentais un appui dans les juges;
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
Que mon épaule se détache de sa jointure, Que mon bras tombe et qu’il se brise!
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
Car les châtiments de Dieu m’épouvantent, Et je ne puis rien devant sa majesté.
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
Si j’ai mis dans l’or ma confiance, Si j’ai dit à l’or: Tu es mon espoir;
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
Si je me suis réjoui de la grandeur de mes biens, De la quantité des richesses que j’avais acquises;
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
Si j’ai regardé le soleil quand il brillait, La lune quand elle s’avançait majestueuse,
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
Et si mon cœur s’est laissé séduire en secret, Si ma main s’est portée sur ma bouche;
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
C’est encore un crime que doivent punir les juges, Et j’aurais renié le Dieu d’en haut!
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
Si j’ai été joyeux du malheur de mon ennemi, Si j’ai sauté d’allégresse quand les revers l’ont atteint,
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Moi qui n’ai pas permis à ma langue de pécher, De demander sa mort avec imprécation;
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Si les gens de ma tente ne disaient pas: Où est celui qui n’a pas été rassasié de sa viande?
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
Si l’étranger passait la nuit dehors, Si je n’ouvrais pas ma porte au voyageur;
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Si, comme les hommes, j’ai caché mes transgressions, Et renfermé mes iniquités dans mon sein,
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Parce que j’avais peur de la multitude, Parce que je craignais le mépris des familles, Me tenant à l’écart et n’osant franchir ma porte…
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Oh! Qui me fera trouver quelqu’un qui m’écoute? Voilà ma défense toute signée: Que le Tout-Puissant me réponde! Qui me donnera la plainte écrite par mon adversaire?
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Je porterai son écrit sur mon épaule, Je l’attacherai sur mon front comme une couronne;
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
Je lui rendrai compte de tous mes pas, Je m’approcherai de lui comme un prince.
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
Si ma terre crie contre moi, Et que ses sillons versent des larmes;
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
Si j’en ai mangé le produit sans l’avoir payée, Et que j’aie attristé l’âme de ses anciens maîtres;
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
Qu’il y croisse des épines au lieu de froment, Et de l’ivraie au lieu d’orge! Fin des paroles de Job.
