איוב 31
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
J’Avais fait un pacte avec mes yeux: comment aurais-je porté mes regards sur une jeune fille?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
Quel lot eussé-je attendu de Dieu là-haut, quel sort du Tout-Puissant dans les régions suprêmes?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Le malheur n’est-il pas réservé au malfaiteur, l’infortune aux artisans d’iniquités?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
N’Observe-t-il pas mes voies? Ne compte-t-il point mes pas?
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
Est-ce que je me comportais avec fausseté, mes pieds couraient-ils au mal?
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
Qu’il me pèse donc dans de justes balances, et Dieu reconnaîtra mon intégrité.
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
Si mes pas ont dévié du bon chemin, si mon cœur s’est laissé entraîner par mes yeux, si quelque taché souille mes mains,
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
eh bien! Qu’un autre mange ce que je sème, que mes rejetons soient déracinés!
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
Si mon cœur a été séduit par une femme, si j’ai fait le guet à la porte de mon prochain,
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
que ma propre femme tourne la meule pour un autre! Que des étrangers aient commerce avec elle!
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
Car t’eût été une infamie, un crime puni par les juges,
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
un feu dévorant jusqu’à la perdition, ruinant jusqu’à la racine toute ma récolte.
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
Ai-je fait fi du droit de mon esclave et de ma servante, dans leurs contestations avec moi?
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
Et qu’aurais-je fait si Dieu fût intervenu, qu’aurais-je répondu s’il m’eût demandé des comptes?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Celui qui m’a formé dans les entrailles maternelles ne l’a-t-il pas formé aussi? N’Est-ce pas le même auteur qui nous a organisés dans la matrice?
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
Ai-je refusé la demande des pauvres, fait languir les yeux de la veuve?
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Ai-je mangé, moi seul, mon pain, sans que l’orphelin en eût sa part?
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
Au contraire, dès ma jeunesse, il a grandi avec moi comme avec un père; dès le sein de ma mère, je fus le guide de la veuve.
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
Ai-je jamais vu un déshérité privé de vêtements, un indigent n’ayant pas de quoi se couvrir,
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
sans que ses reins eussent occasion de me bénir, sans qu’il fût réchauffé parla toison de mes brebis?
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
Ai-je brandi la main contre l’orphelin, en me voyant des appuis à la Porte?
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
Plutôt mon épaule aurait été arrachée à l’omoplate, et mon bras se fût détaché de l’humérus.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
Car je redoute le châtiment infligé par Dieu, je ne saurais résister à sa grandeur.
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
Ai-je mis ma confiance dans l’or, ai-je dit au métal fin: "Tu es mon espoir?"
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
Me suis-je réjoui de posséder de grandes richesses, d’avoir mis la main sur d’immenses trésors?
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
Est-ce qu’en voyant briller le soleil, la lune cheminer avec majesté,
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
mon cœur a été secrètement séduit, et ai-je présenté ma main aux baisers de ma bouche?
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
Cela aussi eût été un crime capital, car j’eusse renié le Dieu fort d’en haut.
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
Ai-je triomphé de la ruine de mes ennemis, exulté de joie lorsque le malheur l’atteignait?
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Jamais je n’ai induit mon palais en faute, en demandant sa mort par des imprécations.
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Est-ce que les hôtes de ma maison n’ont pas dit: "Ah! Est-il quelqu’un qui ne soit nourri à satiété de ses aliments?"
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
Jamais l’étranger n’a passe la nuit dans la rue, j’ouvrais ma porte au voyageur.
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Ai-je dissimulé mes fautes comme les gens vulgaires, renfermé mes méfaits dans le secret de ma conscience?
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Ai-je eu peur de la grande foule, redouté le mépris des familles au point de rester coi, sans franchir le seuil de ma porte?
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Ah! Que n’ai-je quelqu’un qui m’écoute! Voici ma signature: que le Tout-Puissant me réponde! Que mon adversaire rédige son mémoire!
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Je le porterais sur mon épaule, je m’en parerais comme d’une couronne.
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
Je lui détaillerais le nombre de mes pas, je l’aborderais comme un prince.
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
Est-ce que mes terres crient vengeance contre moi, et leurs sillons se répandent-ils ensemble en larmes?
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
Est-ce que j’en ai dévoré le produit, sans le payer de mon argent? Ai-je arraché des plaintes aux légitimes propriétaires?
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
Si oui, que les ronces y poussent au lieu de froment, et au lieu d’orge l’ivraie! Ici se terminent les paroles de Job.
