< איוב 31 >
ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
J’ai fait alliance avec mes yeux: et comment aurais-je arrêté mes regards sur une vierge?
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
Et quelle aurait été d’en haut [ma] portion de la part de Dieu, et, des hauts lieux, [mon] héritage de la part du Tout-puissant?
הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
La calamité n’est-elle pas pour l’inique, et le malheur pour ceux qui pratiquent le mal?
הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Lui, ne voit-il pas mon chemin, et ne compte-t-il point tous mes pas?
אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
Si j’ai marché avec fausseté, si mes pieds se sont hâtés vers la fraude,
ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
Qu’il me pèse dans la balance de justice, et Dieu reconnaîtra ma perfection.
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
Si mon pas s’est détourné du chemin, et si mon cœur a suivi mes yeux, et si quelque souillure s’est attachée à ma main,
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
Que je sème et qu’un autre mange, et que mes rejetons soient déracinés!…
אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
Si mon cœur s’est laissé attirer vers une femme et que j’aie fait le guet à la porte de mon prochain,
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
Que ma femme tourne la meule pour un autre, et que d’autres se penchent sur elle;
כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
Car c’est là une infamie, et une iniquité punissable par les juges:
כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
Car c’est un feu qui dévore jusque dans l’abîme et qui détruirait par la racine tout mon revenu…
אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
Si j’ai méprisé le droit de mon serviteur ou de ma servante quand ils contestaient avec moi,
ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
Que ferais-je quand Dieu se lèverait? et s’il me visitait, que lui répondrais-je?
הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Celui qui m’a fait dans le sein de ma mère, ne les a-t-il pas faits [eux aussi], et un seul et même [Dieu] ne nous a-t-il pas formés dans la matrice?…
אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
Si j’ai refusé aux misérables leur désir, si j’ai fait défaillir les yeux de la veuve;
ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Si j’ai mangé seul mon morceau, et que l’orphelin n’en ait pas mangé; –
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
Car dès ma jeunesse il m’a honoré comme un père, et dès le ventre de ma mère j’ai soutenu la [veuve]; …
אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
Si j’ai vu quelqu’un périr faute de vêtement, et le pauvre manquer de couverture;
אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
Si ses reins ne m’ont pas béni, et qu’il ne se soit pas réchauffé avec la toison de mes agneaux;
אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
Si j’ai secoué ma main contre un orphelin, parce que je voyais mon appui dans la porte:
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
Que mon épaule se démette de sa jointure, et que mon bras cassé se détache de l’os!
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
Car la calamité de la part de Dieu m’était une frayeur, et devant sa grandeur je ne pouvais rien…
אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
Si j’ai mis ma confiance dans l’or, si j’ai dit à l’or fin: C’est à toi que je me fie;
אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
Si je me suis réjoui de ce que mes biens étaient grands, et de ce que ma main avait beaucoup acquis;
אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
Si j’ai vu le soleil quand il brillait, et la lune quand elle marchait dans sa splendeur,
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
Et que mon cœur ait été séduit en secret, et que ma bouche ait embrassé ma main, –
גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
Cela aussi serait une iniquité punissable par le juge, car j’aurais renié le Dieu qui est en haut; …
אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
Si je me suis réjoui dans la calamité de celui qui me haïssait, si j’ai été ému de joie lorsque le malheur l’a trouvé; –
ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Même je n’ai pas permis à ma bouche de pécher, de demander sa vie par une exécration; …
אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Si les gens de ma tente n’ont pas dit: Qui trouvera quelqu’un qui n’ait pas été rassasié de la chair de ses bêtes? –
בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
L’étranger ne passait pas la nuit dehors, j’ouvrais ma porte sur le chemin; …
אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Si j’ai couvert ma transgression comme Adam, en cachant mon iniquité dans mon sein,
כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Parce que je craignais la grande multitude, et que le mépris des familles me faisait peur, et que je sois resté dans le silence et ne sois pas sorti de ma porte…
מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Oh! si j’avais quelqu’un pour m’écouter! Voici ma signature. Que le Tout-puissant me réponde, et que ma partie adverse fasse un écrit!
אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Ne le porterais-je pas sur mon épaule? Ne le lierais-je pas sur moi comme une couronne?
מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
Je lui déclarerais le nombre de mes pas; comme un prince je m’approcherais de lui…
אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
Si ma terre crie contre moi, et que ses sillons pleurent ensemble,
אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
Si j’en ai mangé le revenu sans argent, et que j’aie tourmenté à mort l’âme de ses possesseurs,
תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
Que les épines croissent au lieu de froment, et l’ivraie au lieu d’orge! Les paroles de Job sont finies.