< איוב 31 >
ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
I made a covenant with mine eyes; How then could I gaze upon a maid?
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
For what is the portion appointed by God from above, And the inheritance allotted by the Almighty from on high?
הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Is not destruction for the wicked, And ruin for the workers of iniquity?
הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Doth He not see my ways, And number all my steps?
אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
If I have walked with falsehood, And if my foot hath hasted to deceit,
ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
Let him weigh me in an even balance; Yea, let God know my integrity!
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
If my steps have turned aside from the way, And my heart gone after mine eyes, Or if any stain hath cleaved to my hand,
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
Then I may sow, and another eat; And what I plant, may it be rooted up!
אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
If my heart hath been enticed by a woman, Or if I have watched at my neighbor's door,
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
Then let my wife grind for another, And let other men lie with her!
כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
For this were a heinous crime, Even a transgression to be punished by the judges;
כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
Yea, it were a fire that would consume to destruction, And root out all my increase.
אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
If I have refused justice to my man-servant or maid-servant, When they had a controversy with me,
ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
Then what shall I do when God riseth up? And when he visiteth, what shall I answer him?
הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Did not He that made me in the womb make him? Did not one fashion us in the womb?
אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
If I have refused the poor their desire, And caused the eyes of the widow to fail;
ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
If I have eaten my morsel alone, And the fatherless hath not partaken of it;
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
(Nay, from my youth he grew up with me as with a father, And I have helped the widow from my mother's womb; )
אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
If I have seen any one perishing for want of clothing, Or any poor man without covering;
אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
If his loins have not blessed me, And he hath not been warmed with the fleece of my sheep;
אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
If I have shaken my hand against the fatherless, Because I saw my help in the gate, —
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
Then may my shoulder fill from its blade, And my fore-arm be broken from its bone!
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
For destruction from God was a terror to me, And before his majesty I could do nothing.
אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
If I have made gold my trust, Or said to the fine gold, Thou art my confidence;
אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
If I have rejoiced, because my wealth was great, And my hand had found abundance;
אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
If I have beheld the sun in his splendor, Or the moon advancing in brightness,
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
And my heart hath been secretly enticed, And my mouth hath kissed my hand,
גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
This also were a crime to be punished by the judge; For I should have denied the God who is above.
אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
If I have rejoiced at the destruction of him that hated me, And exulted when evil came upon him;
ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
(Nay, I have not suffered my mouth to sin, By asking with curses his life; )
אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
If the men of my tent have not exclaimed, “Who is there that hath not been satisfied with his meat?”
בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
The stranger did not lodge in the street; I opened my doors to the traveller.
אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Have I, after the manner of men, hidden my transgression, Concealing my iniquity in my bosom,
כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Then let me be confounded before the great multitude! Let the contempt of families cover me with shame! Yea, let me keep silence! let me never appear abroad!
מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
O that there were one who would hear me! Behold my signature! let the Almighty answer me. And let mine adversary write down his charge!
אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Truly I would wear it upon my shoulder; I would bind it upon me as a crown.
מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
I would disclose to him all my steps; I would approach him like a prince.
אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
If my land cry out against me, And its furrows bewail together;
אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
If I have eaten of its fruits without payment, And wrung out the life of its owners,
תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
Let thorns grow up instead of wheat, And noxious weeds instead of barley. The words of Job are ended.