< איוב 31 >
ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
I made a covenant with mine eyes; why then should I think upon a maid?
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
For what portion of Eloah is there from above? and what inheritance of the Almighty from on high?
הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Is not destruction to the wicked? and a strange punishment to the workers of iniquity?
הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Doth not he see my ways, and count all my steps?
אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
If I have walked with vanity, or if my foot hath hasted to deceit;
ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
Let me be weighed in an even balance, that Eloah may know mine integrity.
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
If my step hath turned out of the way, and mine heart walked after mine eyes, and if any blot hath cleaved to mine hands;
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
Then let me sow, and let another eat; yea, let my offspring be rooted out.
אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
If mine heart have been deceived by a woman, or if I have laid wait at my neighbour's door;
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
Then let my wife grind unto another, and let others bow down upon her.
כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
For this is an heinous crime; yea, it is an iniquity to be punished by the judges.
כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
For it is a fire that consumeth to destruction, and would root out all mine increase.
אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
If I did despise the cause of my manservant or of my maidservant, when they contended with me;
ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
What then shall I do when El riseth up? and when he visiteth, what shall I answer him?
הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Did not he that made me in the womb make him? and did not one fashion us in the womb?
אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
If I have withheld the poor from their desire, or have caused the eyes of the widow to fail;
ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless hath not eaten thereof;
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
(For from my youth he was brought up with me, as with a father, and I have guided her from my mother's womb; )
אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
If I have seen any perish for want of clothing, or any poor without covering;
אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;
אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
If I have lifted up my hand against the fatherless, when I saw my help in the gate:
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
Then let mine arm fall from my shoulder blade, and mine arm be broken from the bone.
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
For destruction from El was a terror to me, and by reason of his highness I could not endure.
אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
If I have made gold my hope, or have said to the fine gold, Thou art my confidence;
אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
If I rejoiced because my wealth was great, and because mine hand had gotten much;
אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
If I beheld the sun when it shined, or the moon walking in brightness;
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
And my heart hath been secretly enticed, or my mouth hath kissed my hand:
גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
This also were an iniquity to be punished by the judge: for I should have denied the El that is above.
אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
If I rejoiced at the destruction of him that hated me, or lifted up myself when evil found him:
ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Neither have I suffered my mouth to sin by wishing a curse to his soul.
אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
If the men of my tabernacle said not, Oh that we had of his flesh! we cannot be satisfied.
בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
The stranger did not lodge in the street: but I opened my doors to the traveller.
אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
If I covered my transgressions as Adam, by hiding mine iniquity in my bosom:
כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Did I fear a great multitude, or did the contempt of families terrify me, that I kept silence, and went not out of the door?
מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Oh that one would hear me! behold, my desire is, that the Almighty would answer me, and that mine adversary had written a book.
אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Surely I would take it upon my shoulder, and bind it as a crown to me.
מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I go near unto him.
אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
If my land cry against me, or that the furrows likewise thereof complain;
אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
If I have eaten the fruits thereof without money, or have caused the owners thereof to lose their life:
תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
Let thistles grow instead of wheat, and cockle instead of barley. The words of Job are ended.