< איוב 31 >
ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
I made a couenant with mine eyes: why then should I thinke on a mayde?
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
For what portion should I haue of God from aboue? and what inheritance of the Almightie from on hie?
הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Is not destruction to the wicked and strange punishment to the workers of iniquitie?
הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Doeth not he beholde my wayes and tell all my steps?
אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
If I haue walked in vanitie, or if my foote hath made haste to deceite,
ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
Let God weigh me in the iust balance, and he shall know mine vprightnes.
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
If my steppe hath turned out of the way, or mine heart hath walked after mine eye, or if any blot hath cleaued to mine handes,
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
Let me sowe, and let another eate: yea, let my plantes be rooted out.
אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
If mine heart hath bene deceiued by a woman, or if I haue layde wayte at the doore of my neighbour,
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
Let my wife grinde vnto another man, and let other men bow downe vpon her:
כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
For this is a wickednes, and iniquitie to bee condemned:
כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
Yea, this is a fire that shall deuoure to destruction, and which shall roote out al mine increase,
אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
If I did contemne the iudgement of my seruant, and of my mayde, when they did contend with me,
ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
What then shall I do when God standeth vp? and when he shall visit me, what shall I answere?
הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
He that hath made me in the wombe, hath he not made him? hath not he alone facioned vs in the wombe?
אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
If I restrained the poore of their desire, or haue caused the eyes of the widow to faile,
ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Or haue eaten my morsels alone, and the fatherles hath not eaten thereof,
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
(For from my youth hee hath growen vp with me as with a father, and from my mothers wombe I haue bene a guide vnto her)
אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
If I haue seene any perish for want of clothing, or any poore without couering,
אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
If his loynes haue not blessed me, because he was warmed with the fleece of my sheepe,
אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
If I haue lift vp mine hande against the fatherlesse, when I saw that I might helpe him in the gate,
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
Let mine arme fal from my shoulder, and mine arme be broken from the bone.
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
For Gods punishment was fearefull vnto me, and I could not be deliuered from his highnes.
אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
If I made gold mine hope, or haue sayd to the wedge of golde, Thou art my confidence,
אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
If I reioyced because my substance was great, or because mine hand had gotten much,
אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
If I did behold the sunne, when it shined, or the moone, walking in her brightnes,
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
If mine heart did flatter me in secrete, or if my mouth did kisse mine hand,
גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
(This also had bene an iniquitie to be condemned: for I had denied the God aboue)
אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
If I reioyced at his destruction that hated me, or was mooued to ioye when euill came vpon him,
ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Neither haue I suffred my mouth to sinne, by wishing a curse vnto his soule.
אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Did not the men of my Tabernacle say, Who shall giue vs of his flesh? we can not bee satisfied.
בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
The stranger did not lodge in the streete, but I opened my doores vnto him, that went by the way.
אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
If I haue hid my sinne, as Adam, concealing mine iniquitie in my bosome,
כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Though I could haue made afraid a great multitude, yet the most contemptible of the families did feare me: so I kept silence, and went not out of the doore.
מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Oh that I had some to heare me! beholde my signe that the Almightie will witnesse for me: though mine aduersary should write a booke against me,
אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Woulde not I take it vpon my shoulder, and binde it as a crowne vnto me?
מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
I will tell him the nomber of my goings, and goe vnto him as to a prince.
אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
If my lande cry against me, or the furrowes thereof complayne together,
אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
If I haue eaten the fruites thereof without siluer: or if I haue grieued the soules of the masters thereof,
תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
Let thistles growe in steade of wheate, and cockle in the stead of Barley. The wordes of Iob are ended.