< איוב 31 >
ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
I made a covenant with mine eyes; and how should I fix my regard upon a maid?
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
For what would have been [my] portion of God from above, and what the heritage of the Almighty from on high?
הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Is not calamity for the unrighteous? and misfortune for the workers of iniquity?
הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Doth not he see my ways, and number all my steps?
אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
If I have walked with falsehood, and my foot hath hasted to deceit,
ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
(Let me be weighed in an even balance, and God will take knowledge of my blamelessness; )
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
If my step have turned out of the way, and my heart followed mine eyes, and if any blot cleaveth to my hands;
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
Let me sow, and another eat; and let mine offspring be rooted out.
אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
If my heart have been enticed unto a woman, so that I laid wait at my neighbour's door,
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
Let my wife grind for another, and let others bow down upon her.
כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
For this is an infamy; yea, it is an iniquity [to be judged by] the judges:
כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
For it is a fire that consumeth to destruction, and would root out all mine increase.
אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
If I have despised the cause of my bondman or of my bondmaid, when they contended with me,
ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
What then should I do when God riseth up? and if he visited, what should I answer him?
הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Did not he that made me in the womb make him? and did not One fashion us in the womb?
אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
If I have withheld the poor from [their] desire, or caused the eyes of the widow to fail;
ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
Or have eaten my morsel alone, so that the fatherless ate not thereof,
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
(For from my youth he grew up with me as with a father, and I have guided the [widow] from my mother's womb; )
אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
If I have seen any perishing for want of clothing, or any needy without covering;
אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my lambs;
אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
If I have lifted up my hand against an orphan, because I saw my help in the gate:
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
[Then] let my shoulder fall from the shoulder-blade, and mine arm be broken from the bone!
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
For calamity from God was a terror to me, and by reason of his excellency I was powerless.
אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
If I have made gold my hope, or said to the fine gold, My confidence!
אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
If I rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;
אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
If I beheld the sun when it shone, or the moon walking in brightness,
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
And my heart have been secretly enticed, so that my mouth kissed my hand:
גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
This also would be an iniquity for the judge, for I should have denied the God who is above.
אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
If I rejoiced at the destruction of him that hated me, and exulted when evil befell him;
ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
(Neither have I suffered my mouth to sin by asking his life with a curse; )
אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
If the men of my tent said not, Who shall find one that hath not been satisfied with his meat? —
בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
The stranger did not lodge without; I opened my doors to the pathway.
אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
If I covered my transgressions as Adam, by hiding mine iniquity in my bosom,
כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
Because I feared the great multitude, and the contempt of families terrified me, so that I kept silence, and went not out of the door, ...
מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Oh that I had one to hear me! Behold my signature: let the Almighty answer me! And let mine opponent write an accusation!
אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Would I not take it upon my shoulder? I would bind it on to me [as] a crown;
מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I come near to him.
אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
If my land cry out against me, and its furrows weep together;
אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
If I have eaten the fruits thereof without money, and have tormented to death the souls of its owners:
תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
Let thistles grow instead of wheat, and tares instead of barley. The words of Job are ended.