< איוב 31 >

ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה 1
“I have made a covenant with my eyes. How then could I gaze with desire at a virgin?
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים 2
For what is the allotment of God from above, or the heritage from the Almighty on high?
הלא-איד לעול ונכר לפעלי און 3
Does not disaster come to the unjust and calamity to the workers of iniquity?
הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור 4
Does He not see my ways and count my every step?
אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי 5
If I have walked in falsehood or my foot has rushed to deceit,
ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי 6
let God weigh me with honest scales, that He may know my integrity.
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום 7
If my steps have turned from the path, if my heart has followed my eyes, or if impurity has stuck to my hands,
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו 8
then may another eat what I have sown, and may my crops be uprooted.
אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי 9
If my heart has been enticed by my neighbor’s wife, or I have lurked at his door,
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין 10
then may my own wife grind grain for another, and may other men sleep with her.
כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים 11
For that would be a heinous crime, an iniquity to be judged.
כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש 12
For it is a fire that burns down to Abaddon; it would root out my entire harvest.
אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי 13
If I have rejected the cause of my manservant or maidservant when they made a complaint against me,
ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו 14
what will I do when God rises to judge? How will I answer when called to account?
הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד 15
Did not He who made me in the womb also make them? Did not the same One form us in the womb?
אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה 16
If I have denied the desires of the poor or allowed the widow’s eyes to fail,
ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה 17
if I have eaten my morsel alone, not sharing it with the fatherless—
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה 18
though from my youth I reared him as would a father, and from my mother’s womb I guided the widow—
אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון 19
if I have seen one perish for lack of clothing, or a needy man without a cloak,
אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם 20
if his heart has not blessed me for warming him with the fleece of my sheep,
אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי 21
if I have lifted up my hand against the fatherless because I saw that I had support in the gate,
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר 22
then may my arm fall from my shoulder and be torn from its socket.
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל 23
For calamity from God terrifies me, and His splendor I cannot overpower.
אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי 24
If I have put my trust in gold or called pure gold my security,
אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי 25
if I have rejoiced in my great wealth because my hand had gained so much,
אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך 26
if I have beheld the sun in its radiance or the moon moving in splendor,
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי 27
so that my heart was secretly enticed and my hand threw a kiss from my mouth,
גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל 28
this would also be an iniquity to be judged, for I would have denied God on high.
אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע 29
If I have rejoiced in my enemy’s ruin, or exulted when evil befell him—
ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו 30
I have not allowed my mouth to sin by asking for his life with a curse—
אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע 31
if the men of my house have not said, ‘Who is there who has not had his fill?’—
בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח 32
but no stranger had to lodge on the street, for my door has been open to the traveler—
אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני 33
if I have covered my transgressions like Adam by hiding my guilt in my heart,
כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח 34
because I greatly feared the crowds and the contempt of the clans terrified me, so that I kept silent and would not go outside—
מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי 35
(Oh, that I had one to hear me! Here is my signature. Let the Almighty answer me; let my accuser compose an indictment.
אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי 36
Surely I would carry it on my shoulder and wear it like a crown.
מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו 37
I would give account of all my steps; I would approach Him like a prince.)—
אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון 38
if my land cries out against me and its furrows weep together,
אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי 39
if I have devoured its produce without payment or broken the spirit of its tenants,
תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב 40
then let briers grow instead of wheat and stinkweed instead of barley.” Thus conclude the words of Job.

< איוב 31 >