< איוב 31 >
ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
“I have made a covenant with my eyes. How then could I gaze with desire at a virgin?
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
For what is the allotment of God from above, or the heritage from the Almighty on high?
הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Does not disaster come to the unjust and calamity to the workers of iniquity?
הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Does He not see my ways and count my every step?
אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
If I have walked in falsehood or my foot has rushed to deceit,
ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
let God weigh me with honest scales, that He may know my integrity.
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
If my steps have turned from the path, if my heart has followed my eyes, or if impurity has stuck to my hands,
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
then may another eat what I have sown, and may my crops be uprooted.
אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
If my heart has been enticed by my neighbor’s wife, or I have lurked at his door,
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
then may my own wife grind grain for another, and may other men sleep with her.
כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
For that would be a heinous crime, an iniquity to be judged.
כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
For it is a fire that burns down to Abaddon; it would root out my entire harvest.
אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
If I have rejected the cause of my manservant or maidservant when they made a complaint against me,
ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
what will I do when God rises to judge? How will I answer when called to account?
הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Did not He who made me in the womb also make them? Did not the same One form us in the womb?
אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
If I have denied the desires of the poor or allowed the widow’s eyes to fail,
ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
if I have eaten my morsel alone, not sharing it with the fatherless—
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
though from my youth I reared him as would a father, and from my mother’s womb I guided the widow—
אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
if I have seen one perish for lack of clothing, or a needy man without a cloak,
אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
if his heart has not blessed me for warming him with the fleece of my sheep,
אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
if I have lifted up my hand against the fatherless because I saw that I had support in the gate,
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
then may my arm fall from my shoulder and be torn from its socket.
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
For calamity from God terrifies me, and His splendor I cannot overpower.
אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
If I have put my trust in gold or called pure gold my security,
אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
if I have rejoiced in my great wealth because my hand had gained so much,
אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
if I have beheld the sun in its radiance or the moon moving in splendor,
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
so that my heart was secretly enticed and my hand threw a kiss from my mouth,
גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
this would also be an iniquity to be judged, for I would have denied God on high.
אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
If I have rejoiced in my enemy’s ruin, or exulted when evil befell him—
ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
I have not allowed my mouth to sin by asking for his life with a curse—
אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
if the men of my house have not said, ‘Who is there who has not had his fill?’—
בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
but no stranger had to lodge on the street, for my door has been open to the traveler—
אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
if I have covered my transgressions like Adam by hiding my guilt in my heart,
כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
because I greatly feared the crowds and the contempt of the clans terrified me, so that I kept silent and would not go outside—
מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
(Oh, that I had one to hear me! Here is my signature. Let the Almighty answer me; let my accuser compose an indictment.
אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Surely I would carry it on my shoulder and wear it like a crown.
מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
I would give account of all my steps; I would approach Him like a prince.)—
אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
if my land cries out against me and its furrows weep together,
אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
if I have devoured its produce without payment or broken the spirit of its tenants,
תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
then let briers grow instead of wheat and stinkweed instead of barley.” Thus conclude the words of Job.