איוב 31
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
Jeg sluttede en Pagt med mit Øje om ikke at se på en Jomfru;
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
hvad var ellers min Lod fra Gud hist oppe, den Arv, den Almægtige gav fra det høje?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
Har ikke den lovløse Vanheld i Vente, Udådsmændene Modgang?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Ser han ej mine Veje og tæller alle mine Skridt?
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
Har jeg holdt til med Løgn, og hasted min Fod til Svig
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
på Rettens Vægtskål veje han mig, så Gud kan kende min Uskyld
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
er mit Skridt bøjet af fra Vejen, og har mit Hjerte fulgt mine Øjne, hang noget ved mine Hænder,
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
da gid jeg må så og en anden fortære, og hvad jeg planted, oprykkes med Rode!
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
Blev jeg en Dåre på Grund at en Kvinde, og har jeg luret ved Næstens Dør,
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
så dreje min Hustru Kværn for en anden, og andre bøje sig over hende!
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
Thi sligt var Skændselsdåd, Brøde, der drages for Retten,
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
ja, Ild, der æder til Afgrunden og sætter hele min Høst i Brand!
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
Har jeg ringeagtet min Træls og min Trælkvindes Ret, når de trættede med mig,
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
hvad skulde jeg da gøre, når Gud stod op, hvad skulde jeg svare, når han så efter?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Har ikke min Skaber skabt ham i Moders Skød, har en og samme ej dannet os begge i Moders Liv?
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
Har jeg afslået ringes Ønske, ladet Enkens Øjne vansmægte,
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
var jeg ene om at spise mit Brød, har den faderløse ej spist deraf
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
nej, fra Barnsben fostred jeg ham som en Fader, jeg ledede hende fra min Moders Skød.
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
Har jeg set en Stakkel blottet for Klæder, en fattig savne et Tæppe
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
visselig nej, hans Hofter velsigned mig, når han varmed sig i Uld af mine Lam.
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
Har jeg løftet min Bånd mod en faderløs, fordi jeg var vis på Medhold i Retten,
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
så falde min Skulder fra Nakken, så rykkes min Arm af Led!
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
Thi Guds Rædsel var kommet over mig, og når han rejste sig, magted jeg intet!
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
Har jeg slået min Lid til Guld, kaldt det rene Guld min Fortrøstning,
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
var det min Glæde, at Rigdommen voksed, og at min Hånd fik sanket så meget,
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
så jeg, hvorledes Sollyset stråled, eller den herligt skridende Måne,
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
og lod mit Hjerte sig dåre i Løn, så jeg hylded dem med Kys på min Hånd
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
også det var Brøde, der drages for Retten, thi da fornægted jeg Gud hist oppe.
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
Var min Avindsmands Fald min Glæd jubled jeg, når han ramtes af Vanheld
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
nej, jeg tillod ikke min Gane at synde, så jeg bandende kræved hans Sjæl.
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Har min Husfælle ej måttet sige: "Hvem mættedes ej af Kød fra hans Bord"
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
nej, den fremmede lå ej ude om Natten, jeg åbned min Dør for Vandringsmænd.
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Har jeg skjult mine Synder, som Mennesker gør, så jeg dulgte min Brøde i Brystet
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
af Frygt for den store Hob, af Angst for Stamfrænders Ringeagt, så jeg blev inden Døre i Stilhed!
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Ak, var der dog en, der hørte på mig! Her er mit Bomærke - lad den Almægtige svare! Havde jeg blot min Modparts Indlæg!
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
Sandelig, tog jeg det på min Skulder, kransed mit Hoved dermed som en Krone,
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
svared ham for hvert eneste Skridt og mødte ham som en Fyrste.
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
Har min Mark måttet skrige over mig og alle Furerne græde,
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
har jeg tæret dens Kraft uden Vederlag, udslukt dens Ejeres Liv,
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
så gro der Tjørn for Hvede og Ukrudt i Stedet for Byg! Her ender Jobs Ord.
