איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה

Jeg sluttede en Pagt med mit Øje om ikke at se paa en Jomfru;

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים

hvad var ellers min Lod fra Gud hist oppe, den Arv, den Almægtige gav fra det høje?

3 הלא-איד לעול ונכר לפעלי און

Har ikke den lovløse Vanheld i Vente, Udaadsmændene Modgang?

4 הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור

Ser han ej mine Veje og tæller alle mine Skridt?

5 אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי

Har jeg holdt til med Løgn, og hasted min Fod til Svig —

6 ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי

paa Rettens Vægtskaal veje han mig, saa Gud kan kende min Uskyld —

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום

er mit Skridt bøjet af fra Vejen, og har mit Hjerte fulgt mine Øjne, hang noget ved mine Hænder,

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו

da gid jeg maa saa og en anden fortære, og hvad jeg planted, oprykkes med Rode!

9 אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי

Blev jeg en Daare paa Grund af en Kvinde, og har jeg luret ved Næstens Dør,

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין

saa dreje min Hustru Kværn for en anden, og andre bøje sig over hende!

11 כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים

Thi sligt var Skændselsdaad, Brøde, der drages for Retten,

12 כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש

ja, Ild, der æder til Afgrunden og sætter hele min Høst i Brand!

13 אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי

Har jeg ringeagtet min Træls og min Trælkvindes Ret, naar de trættede med mig,

14 ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו

hvad skulde jeg da gøre, naar Gud stod op, hvad skulde jeg svare, naar han saa efter?

15 הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד

Har ikke min Skaber skabt ham i Moders Skød, har en og samme ej dannet os begge i Moders Liv?

16 אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה

Har jeg afslaaet ringes Ønske, ladet Enkens Øjne vansmægte,

17 ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה

var jeg ene om at spise mit Brød, har den faderløse ej spist deraf —

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה

nej, fra Barnsben fostred jeg ham som en Fader, jeg ledede hende fra min Moders Skød.

19 אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון

Har jeg set en Stakkel blottet for Klæder, en fattig savne et Tæppe —

20 אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם

visselig nej, hans Hofter velsigned mig, naar han varmed sig i Uld af mine Lam.

21 אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי

Har jeg løftet min Baand mod en faderløs, fordi jeg var vis paa Medhold i Retten,

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר

saa falde min Skulder fra Nakken, saa rykkes min Arm af Led!

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל

Thi Guds Rædsel var kommet over mig, og naar han rejste sig, magted jeg intet!

24 אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי

Har jeg slaaet min Lid til Guld, kaldt det rene Guld min Fortrøstning,

25 אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי

var det min Glæde, at Rigdommen voksed, og at min Haand fik sanket saa meget,

26 אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך

saa jeg, hvorledes Sollyset straaled, eller den herligt skridende Maane,

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי

og lod mit Hjerte sig daare i Løn, saa jeg hylded dem med Kys paa min Haand —

28 גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל

ogsaa det var Brøde, der drages for Retten, thi da fornægted jeg Gud hist oppe.

29 אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע

Var min Avindsmands Fald min Glæd jubled jeg, naar han ramtes af Vanheld —

30 ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו

nej, jeg tillod ikke min Gane at synde, saa jeg bandende kræved hans Sjæl.

31 אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע

Har min Husfælle ej maattet sige: »Hvem mættedes ej af Kød fra hans Bord« —

32 בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח

nej, den fremmede laa ej ude om Natten, jeg aabned min Dør for Vandringsmænd.

33 אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני

Har jeg skjult mine Synder, som Mennesker gør, saa jeg dulgte min Brøde i Brystet

34 כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח

af Frygt for den store Hob, af Angst for Stamfrænders Ringeagt, saa jeg blev inden Døre i Stilhed! —

35 מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי

Ak, var der dog en, der hørte paa mig! Her er mit Bomærke — lad den Almægtige svare! Havde jeg blot min Modparts Indlæg!

36 אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי

Sandelig, tog jeg det paa min Skulder, kransed mit Hoved dermed som en Krone,

37 מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו

svared ham for hvert eneste Skridt og mødte ham som en Fyrste.

38 אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון

Har min Mark maattet skrige over mig og alle Furerne græde,

39 אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי

har jeg tæret dens Kraft uden Vederlag, udslukt dens Ejeres Liv,

40 תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב

saa gro der Tjørn for Hvede og Ukrudt i Stedet for Byg! Her ender Jobs Ord.