איוב 30
| ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני | 1 |
Mas ahora los más mozos de días que yo, se rien de mí, cuyos padres yo desdeñara de ponerlos con los perros de mi ganado,
| גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח | 2 |
Porque ¿para qué había yo menester la fuerza de sus manos, en los cuales pereció el tiempo?
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה | 3 |
Por causa de la pobreza y de la hambre solos: que huían a la soledad, al lugar tenebroso, asolado y desierto.
| הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם | 4 |
Que cogían malvas entre los árboles, y raíces de enebros para calentarse.
| מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב | 5 |
Eran echados de entre las gentes, y todos les daban grita como a ladrón.
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים | 6 |
Que habitaban en las barrancas de los arroyos, en las cavernas de la tierra, y en las piedras.
| בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו | 7 |
Que bramaban entre las matas, y se congregaban debajo de las espinas.
| בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ | 8 |
Hijos de viles, y hombres sin nombre: mas bajos que la misma tierra.
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה | 9 |
Y ahora yo soy su canción, y soy hecho a ellos refrán.
| תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק | 10 |
Abomínanme, aléjanse de mí; y aun de mi rostro no detuvieron su saliva.
| כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו | 11 |
Porque Dios desató mi cuerda, y me afligió; y quitaron el freno delante de mi rostro.
| על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם | 12 |
A la mano derecha se levantaron los muchachos; rempujaron mis pies, y pisaron sobre mí las sendas de su contrición.
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו | 13 |
Mi senda derribaron: aprovecháronse de mi quebrantamiento; contra los cuales no hubo ayudador.
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו | 14 |
Vinieron como por portillo ancho: revolviéronse por mi calamidad.
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי | 15 |
Turbaciones se convirtieron sobre mí: combatieron como un viento mi voluntad, y mi salud como nube que pasa.
| ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני | 16 |
Y ahora mi alma está derramada en mí: días de aflicción me han comprendido.
| לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון | 17 |
De noche taladra sobre mí mis huesos, y mis pulsos no reposan.
| ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני | 18 |
Con la grandeza de la fuerza del dolor mi vestidura es mudada; cíñeme como el collar de mi ropa.
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר | 19 |
Derribóme en el lodo, y soy semejante al polvo, y a la ceniza.
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי | 20 |
Clamo a ti, y no me oyes: me presento, y no me echas de ver.
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני | 21 |
Háste tornado cruel para mí: con la fortaleza de tu mano me amenazas.
| תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) | 22 |
Levantásteme, e hicísteme cabalgar sobre el viento, y derretiste en mí el ser.
| כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי | 23 |
Porque yo conozco que me tornas a la muerte, y a la casa determinada a todo viviente.
| אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע | 24 |
Mas él no extenderá la mano contra el sepulcro; ¿clamarán los sepultados cuando él los quebrantare?
| אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון | 25 |
¿No lloré yo al afligido, y mi alma no se entristeció sobre el menesteroso?
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל | 26 |
Cuando esperaba el bien, entonces me vino el mal; y cuando esperaba la luz, vino la oscuridad.
| מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני | 27 |
Mis entrañas hierven, y no reposan: previniéronme días de aflicción.
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע | 28 |
Denegrido anduve, y no por el sol: levantéme en la congregación, y clamé.
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה | 29 |
Hermano fui de los dragones, y compañero de las hijas del avestruz.
| עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב | 30 |
Mi cuero está denegrido sobre mí, y mis huesos se secaron con sequedad.
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים | 31 |
Y mi arpa se tornó en luto, y mi órgano en voz de lamentantes.
