איוב 30
| ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני | 1 |
Nunc autem derident me iuniores tempore, quorum non dignabar patres ponere cum canibus gregis mei:
| גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח | 2 |
Quorum virtus manuum mihi erat pro nihilo, et vita ipsa putabantur indigni.
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה | 3 |
Egestate et fame steriles, qui rodebant in solitudine, squallentes calamitate, et miseria.
| הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם | 4 |
Et mandebant herbas, et arborum cortices, et radix iuniperorum erat cibus eorum.
| מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב | 5 |
Qui de convallibus ista rapientes, cum singula reperissent, ad ea cum clamore currebant.
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים | 6 |
In desertis habitabant torrentium, et in cavernis terræ, vel super glaream.
| בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו | 7 |
Qui inter huiuscemodi lætabantur, et esse sub sentibus delicias computabant.
| בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ | 8 |
Filii stultorum et ignobilium, et in terra penitus non parentes.
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה | 9 |
Nunc in eorum canticum versus sum, et factus sum eis in proverbium.
| תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק | 10 |
Abominantur me, et longe fugiunt a me, et faciem meam conspuere non verentur.
| כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו | 11 |
Pharetram enim suam aperuit, et afflixit me, et frenum posuit in os meum.
| על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם | 12 |
Ad dexteram orientis calamitates meæ illico surrexerunt: pedes meos subverterunt, et oppresserunt quasi fluctibus semitis suis.
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו | 13 |
Dissipaverunt itinera mea, insidiati sunt mihi, et prævaluerunt, et non fuit qui ferret auxilium.
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו | 14 |
Quasi rupto muro, et aperta ianua, irruerunt super me, et ad meas miserias devoluti sunt.
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי | 15 |
Redactus sum in nihilum: abstulisti quasi ventus desiderium meum: et velut nubes pertransiit salus mea.
| ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני | 16 |
Nunc autem in memetipso marcescit anima mea, et possident me dies afflictionis.
| לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון | 17 |
Nocte os meum perforatur doloribus: et qui me comedunt, non dormiunt.
| ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני | 18 |
In multitudine eorum consumitur vestimentum meum, et quasi capito tunicæ succinxerunt me.
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר | 19 |
Comparatus sum luto, et assimilatus sum favillæ et cineri.
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי | 20 |
Clamo ad te, et non exaudis me: sto, et non respicis me.
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני | 21 |
Mutatus es mihi in crudelem, et in duritia manus tuæ adversaris mihi.
| תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) | 22 |
Elevasti me, et quasi super ventum ponens elisisti me valide.
| כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי | 23 |
Scio quia morti trades me, ubi constituta est domus omni viventi.
| אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע | 24 |
Verumtamen non ad consumptionem eorum emittis manum tuam: et si corruerint, ipse salvabis.
| אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון | 25 |
Flebam quondam super eo, qui afflictus erat, et compatiebatur anima mea pauperi.
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל | 26 |
Expectabam bona, et venerunt mihi mala: præstolabar lucem, et eruperunt tenebræ.
| מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני | 27 |
Interiora mea efferbuerunt absque ulla requie, prævenerunt me dies afflictionis.
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע | 28 |
Mœrens incedebam, sine furore, consurgens, in turba clamabam.
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה | 29 |
Frater fui draconum, et socius struthionum.
| עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב | 30 |
Cutis mea denigrata est super me, et ossa mea aruerunt præ caumate.
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים | 31 |
Versa est in luctum cithara mea, et organum meum in vocem flentium.
