ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני | 1 |
וְעַתָּה ׀ שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר־מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם־כַּלְבֵי צֹאנִֽי׃ |
גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח | 2 |
גַּם־כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה לִּי עָלֵימוֹ אָבַד כָּֽלַח׃ |
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה | 3 |
בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד הַעֹרְקִים צִיָּה אֶמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָֽה׃ |
הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם | 4 |
הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי־שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָֽם׃ |
מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב | 5 |
מִן־גֵּו יְגֹרָשׁוּ יָרִיעוּ עָלֵימוֹ כַּגַּנָּֽב׃ |
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים | 6 |
בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן חֹרֵי עָפָר וְכֵפִֽים׃ |
בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו | 7 |
בֵּין־שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּֽחוּ׃ |
בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ | 8 |
בְּֽנֵי־נָבָל גַּם־בְּנֵי בְלִי־שֵׁם נִכְּאוּ מִן־הָאָֽרֶץ׃ |
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה | 9 |
וְעַתָּה נְגִינָתָם הָיִיתִי וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּֽה׃ |
תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק | 10 |
תִּעֲבוּנִי רָחֲקוּ מֶנִּי וּמִפָּנַי לֹא־חָשְׂכוּ רֹֽק׃ |
כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו | 11 |
כִּֽי־[יִתְרִי] (יתרו) פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּֽחוּ׃ |
על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם | 12 |
עַל־יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ רַגְלַי שִׁלֵּחוּ וַיָּסֹלּוּ עָלַי אׇרְחוֹת אֵידָֽם׃ |
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו | 13 |
נָֽתְסוּ נְֽתִיבָתִי לְהַוָּתִי יֹעִילוּ לֹא עֹזֵר לָֽמוֹ׃ |
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו | 14 |
כְּפֶרֶץ רָחָב יֶאֱתָיוּ תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּֽלוּ׃ |
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי | 15 |
הׇהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת תִּרְדֹּף כָּרוּחַ נְדִבָתִי וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִֽי׃ |
ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני | 16 |
וְעַתָּה עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי יֹאחֲזוּנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃ |
לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון | 17 |
לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבֽוּן׃ |
ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני | 18 |
בְּרׇב־כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי כְּפִי כֻתׇּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי׃ |
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר | 19 |
הֹרָנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵֽפֶר׃ |
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי | 20 |
אֲשַׁוַּע אֵלֶיךָ וְלֹא תַֽעֲנֵנִי עָמַדְתִּי וַתִּתְבֹּנֶן בִּֽי׃ |
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני | 21 |
תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵֽנִי׃ |
תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) | 22 |
תִּשָּׂאֵנִי אֶל־רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי (תשוה) [תּוּשִׁיָּֽה]׃ |
כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי | 23 |
כִּֽי־יָדַעְתִּי מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכׇל־חָֽי׃ |
אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע | 24 |
אַךְ לֹֽא־בְעִי יִשְׁלַח־יָד אִם־בְּפִידוֹ לָהֶן שֽׁוּעַ׃ |
אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון | 25 |
אִם־לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה־יוֹם עָֽגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיֽוֹן׃ |
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל | 26 |
כִּי טוֹב קִוִּיתִי וַיָּבֹא רָע וַאֲיַחֲלָה לְאוֹר וַיָּבֹא אֹֽפֶל׃ |
מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני | 27 |
מֵעַי רֻתְּחוּ וְלֹא־דָמּוּ קִדְּמֻנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃ |
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע | 28 |
קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּֽעַ׃ |
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה | 29 |
אָח הָיִיתִי לְתַנִּים וְרֵעַ לִבְנוֹת יַעֲנָֽה׃ |
עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב | 30 |
עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי וְעַצְמִי־חָרָה מִנִּי־חֹֽרֶב׃ |
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים | 31 |
וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִֽים׃ |