איוב 30
| ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני | 1 |
Αλλά τώρα οι νεώτεροί μου την ηλικίαν με περιγελώσι, των οποίων τους πατέρας δεν ήθελον καταδεχθή να βάλω μετά των κυνών του ποιμνίου μου.
| גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח | 2 |
Και εις τι τωόντι ηδύνατο να με ωφελήση η δύναμις των χειρών αυτών, εις τους οποίους η ισχύς εξέλιπε;
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה | 3 |
Δι' ένδειαν και πείναν ήσαν απομεμονωμένοι· έφευγον εις γην άνυδρον, σκοτεινήν, ηφανισμένην και έρημον·
| הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם | 4 |
έκοπτον μολόχην πλησίον των θάμνων και την ρίζαν των αρκεύθων διά τροφήν αυτών.
| מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב | 5 |
Ήσαν εκ μέσου δεδιωγμένοι· εφώναζον επ' αυτούς ως κλέπτας.
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים | 6 |
Κατώκουν εν τοις κρημνοίς των χειμάρρων, ταις τρύπαις της γης και τοις βρόχοις.
| בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו | 7 |
Μεταξύ των θάμνων ωγκώντο· υποκάτω των ακανθών συνήγοντο·
| בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ | 8 |
άφρονες και δύσφημοι, εκδεδιωγμένοι εκ της γης.
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה | 9 |
Και τώρα εγώ είμαι το τραγώδιον αυτών, είμαι και η παροιμία αυτών.
| תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק | 10 |
Με βδελύττονται, απομακρύνονται απ' εμού, και δεν συστέλλονται να πτύωσιν εις το πρόσωπόν μου.
| כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו | 11 |
Επειδή ο Θεός διέλυσε την υπεροχήν μου και με έθλιψεν, απέρριψαν και αυτοί τον χαλινόν έμπροσθέν μου.
| על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם | 12 |
Εκ δεξιών ανίστανται οι νέοι· απωθούσι τους πόδας μου, και ετοιμάζουσι κατ' εμού τας ολεθρίους οδούς αυτών.
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו | 13 |
Ανατρέπουσι την οδόν μου, επαυξάνουσι την συμφοράν μου, χωρίς να έχωσι βοηθόν.
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו | 14 |
Εφορμώσιν ως σφοδρά πλημμύρα, επί της ερημώσεώς μου περικυλίονται.
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי | 15 |
Τρόμοι εστράφησαν επ' εμέ· καταδιώκουσι την ψυχήν μου ως άνεμος· και η σωτηρία μου παρέρχεται ως νέφος.
| ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני | 16 |
Και τώρα η ψυχή μου εξεχύθη εντός μου· ημέραι θλίψεως με κατέλαβον.
| לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון | 17 |
Την νύκτα τα οστά μου διεπεράσθησαν εν εμοί, και τα νεύρά μου δεν αναπαύονται.
| ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני | 18 |
Υπό της σφοδράς δυνάμεως ηλλοιώθη το ένδυμά μου· με περισφίγγει ως το περιλαίμιον του χιτώνος μου.
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר | 19 |
Με έρριψεν εις τον πηλόν, και ωμοιώθην με χώμα και κόνιν.
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי | 20 |
Κράζω προς σε, και δεν μοι αποκρίνεσαι· ίσταμαι, και με παραβλέπεις.
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני | 21 |
Έγεινες ανελεήμων προς εμέ· διά της κραταιάς χειρός σου με μαστιγόνεις.
| תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) | 22 |
Με εσήκωσας επί τον άνεμον· με επεβίβασας και διέλυσας την ουσίαν μου.
| כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי | 23 |
Εξεύρω μεν ότι θέλεις με φέρει εις θάνατον και τον οίκον τον προσδιωρισμένον εις πάντα ζώντα.
| אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע | 24 |
Αλλά δεν θέλει εκτείνει χείρα εις τον τάφον, εάν κράζωσι προς αυτόν όταν αφανίζη.
| אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון | 25 |
Δεν έκλαυσα εγώ διά τον όντα εν ημέραις σκληραίς, και ελυπήθη η ψυχή μου διά τον πτωχόν;
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל | 26 |
Ενώ περιέμενον το καλόν, τότε ήλθε το κακόν· και ενώ ανέμενον το φως, τότε ήλθε το σκότος.
| מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני | 27 |
Τα εντόσθιά μου ανέβρασαν και δεν ανεπαύθησαν· ημέραι θλίψεως με προέφθασαν.
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע | 28 |
Περιεπάτησα μελαγχροινός ουχί υπό ηλίου· εσηκώθην, εβοήσα εν συνάξει.
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה | 29 |
Έγεινα αδελφός των δρακόντων και σύντροφος των στρουθοκαμήλων.
| עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב | 30 |
Το δέρμα μου εμαύρισεν επ' εμέ, και τα οστά μου κατεκαύθησαν υπό της φλογώσεως.
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים | 31 |
Η δε κιθάρα μου μετεβλήθη εις πένθος και το όργανόν μου εις φωνήν κλαιόντων.
