איוב 30
| ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני | 1 |
νυνὶ δὲ κατεγέλασάν μου ἐλάχιστοι νῦν νουθετοῦσίν με ἐν μέρει ὧν ἐξουδένουν πατέρας αὐτῶν οὓς οὐχ ἡγησάμην εἶναι ἀξίους κυνῶν τῶν ἐμῶν νομάδων
| גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח | 2 |
καί γε ἰσχὺς χειρῶν αὐτῶν ἵνα τί μοι ἐπ’ αὐτοὺς ἀπώλετο συντέλεια
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה | 3 |
ἐν ἐνδείᾳ καὶ λιμῷ ἄγονος οἱ φεύγοντες ἄνυδρον ἐχθὲς συνοχὴν καὶ ταλαιπωρίαν
| הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם | 4 |
οἱ περικλῶντες ἅλιμα ἐπὶ ἠχοῦντι οἵτινες ἅλιμα ἦν αὐτῶν τὰ σῖτα ἄτιμοι δὲ καὶ πεφαυλισμένοι ἐνδεεῖς παντὸς ἀγαθοῦ οἳ καὶ ῥίζας ξύλων ἐμασῶντο ὑπὸ λιμοῦ μεγάλου
| מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב | 5 |
ἐπανέστησάν μοι κλέπται
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים | 6 |
ὧν οἱ οἶκοι αὐτῶν ἦσαν τρῶγλαι πετρῶν
| בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו | 7 |
ἀνὰ μέσον εὐήχων βοήσονται οἳ ὑπὸ φρύγανα ἄγρια διῃτῶντο
| בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ | 8 |
ἀφρόνων υἱοὶ καὶ ἀτίμων ὄνομα καὶ κλέος ἐσβεσμένον ἀπὸ γῆς
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה | 9 |
νυνὶ δὲ κιθάρα ἐγώ εἰμι αὐτῶν καὶ ἐμὲ θρύλημα ἔχουσιν
| תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק | 10 |
ἐβδελύξαντο δέ με ἀποστάντες μακράν ἀπὸ δὲ προσώπου μου οὐκ ἐφείσαντο πτύελον
| כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו | 11 |
ἀνοίξας γὰρ φαρέτραν αὐτοῦ ἐκάκωσέν με καὶ χαλινὸν τοῦ προσώπου μου ἐξαπέστειλαν
| על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם | 12 |
ἐπὶ δεξιῶν βλαστοῦ ἐπανέστησαν πόδα αὐτῶν ἐξέτειναν καὶ ὡδοποίησαν ἐπ’ ἐμὲ τρίβους ἀπωλείας αὐτῶν
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו | 13 |
ἐξετρίβησαν τρίβοι μου ἐξέδυσεν γάρ μου τὴν στολήν
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו | 14 |
βέλεσιν αὐτοῦ κατηκόντισέν με κέχρηταί μοι ὡς βούλεται ἐν ὀδύναις πέφυρμαι
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי | 15 |
ἐπιστρέφονται δέ μου αἱ ὀδύναι ᾤχετό μου ἡ ἐλπὶς ὥσπερ πνεῦμα καὶ ὥσπερ νέφος ἡ σωτηρία μου
| ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני | 16 |
καὶ νῦν ἐπ’ ἐμὲ ἐκχυθήσεται ἡ ψυχή μου ἔχουσιν δέ με ἡμέραι ὀδυνῶν
| לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון | 17 |
νυκτὶ δέ μου τὰ ὀστᾶ συγκέκαυται τὰ δὲ νεῦρά μου διαλέλυται
| ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני | 18 |
ἐν πολλῇ ἰσχύι ἐπελάβετό μου τῆς στολῆς ὥσπερ τὸ περιστόμιον τοῦ χιτῶνός μου περιέσχεν με
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר | 19 |
ἥγησαι δέ με ἴσα πηλῷ ἐν γῇ καὶ σποδῷ μου ἡ μερίς
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי | 20 |
κέκραγα δὲ πρὸς σὲ καὶ οὐκ εἰσακούεις μου ἔστησαν καὶ κατενόησάν με
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני | 21 |
ἐπέβης δέ μοι ἀνελεημόνως χειρὶ κραταιᾷ με ἐμαστίγωσας
| תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) | 22 |
ἔταξας δέ με ἐν ὀδύναις καὶ ἀπέρριψάς με ἀπὸ σωτηρίας
| כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי | 23 |
οἶδα γὰρ ὅτι θάνατός με ἐκτρίψει οἰκία γὰρ παντὶ θνητῷ γῆ
| אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע | 24 |
εἰ γὰρ ὄφελον δυναίμην ἐμαυτὸν χειρώσασθαι ἢ δεηθείς γε ἑτέρου καὶ ποιήσει μοι τοῦτο
| אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון | 25 |
ἐγὼ δὲ ἐπὶ παντὶ ἀδυνάτῳ ἔκλαυσα ἐστέναξα δὲ ἰδὼν ἄνδρα ἐν ἀνάγκαις
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל | 26 |
ἐγὼ δὲ ἐπέχων ἀγαθοῖς ἰδοὺ συνήντησάν μοι μᾶλλον ἡμέραι κακῶν
| מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני | 27 |
ἡ κοιλία μου ἐξέζεσεν καὶ οὐ σιωπήσεται προέφθασάν με ἡμέραι πτωχείας
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע | 28 |
στένων πεπόρευμαι ἄνευ φιμοῦ ἕστηκα δὲ ἐν ἐκκλησίᾳ κεκραγώς
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה | 29 |
ἀδελφὸς γέγονα σειρήνων ἑταῖρος δὲ στρουθῶν
| עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב | 30 |
τὸ δὲ δέρμα μου ἐσκότωται μεγάλως τὰ δὲ ὀστᾶ μου ἀπὸ καύματος
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים | 31 |
ἀπέβη δὲ εἰς πάθος μου ἡ κιθάρα ὁ δὲ ψαλμός μου εἰς κλαυθμὸν ἐμοί
