איוב 30

1 ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני

Und nun lachen über mich Jüngere als ich an Jahren, deren Väter ich verschmähte, den Hunden meiner Herde beizugesellen.

2 גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח

Wozu sollte mir auch die Kraft ihrer Hände nützen? Die Rüstigkeit ist bei ihnen verschwunden.

3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה

Durch Mangel und Hunger abgezehrt, nagen sie das dürre Land ab, welches längst öde und verödet ist;

4 הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם

sie pflücken Salzkraut bei den Gesträuchen, und die Wurzel der Ginster ist ihre Speise.

5 מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב

Aus der Mitte der Menschen werden sie vertrieben; man schreit über sie wie über einen Dieb.

6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים

In grausigen Klüften müssen sie wohnen, in Erdlöchern und Felsenhöhlen.

7 בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו

Zwischen Gesträuchen kreischen sie, unter Dorngestrüpp sind sie hingestreckt.

8 בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ

Kinder von Verworfenen, ja, Kinder von Ehrlosen, sind sie hinausgepeitscht aus dem Lande!

9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה

Und nun bin ich ihr Spottlied geworden, und ward ihnen zum Gerede.

10 תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק

Sie verabscheuen mich, treten fern von mir weg, und sie verschonen mein Angesicht nicht mit Speichel.

11 כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו

Denn er hat meinen Strick gelöst und mich gebeugt: so lassen sie vor mir den Zügel schießen.

12 על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם

Zu meiner Rechten erhebt sich die Brut; sie stoßen meine Füße hinweg und bahnen wider mich ihre verderblichen Wege.

13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו

Sie zerstören meinen Pfad, befördern meinen Untergang, sie, die selbst hilflos sind.

14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו

Sie kommen wie durch einen weiten Riß, unter Gekrach wälzen sie sich heran. -

15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי

Schrecknisse haben sich gegen mich gekehrt; sie verfolgen wie der Wind meine Würde, und mein Heil ist vorübergezogen wie eine Wolke.

16 ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני

Und nun ergießt sich in mir meine Seele; Tage des Elends haben mich ergriffen.

17 לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון

Die Nacht durchbohrt meine Gebeine und löst sie von mir ab, und die an mir nagenden Schmerzen ruhen nicht.

18 ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני

Durch die Größe ihrer Kraft verändert sich mein Gewand, es umschließt mich wie der Halssaum meines Leibrocks.

19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר

Er hat mich in den Kot geworfen, und ich bin dem Staube und der Asche gleich geworden.

20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי

Ich schreie zu dir, und du antwortest mir nicht; ich stehe da, und du starrst mich an.

21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני

In einen Grausamen verwandelst du dich mir, mit der Stärke deiner Hand befeindest du mich.

22 תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה)

Du hebst mich empor auf den Wind, du lässest mich dahinfahren und zerrinnen im Sturmgetöse.

23 כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי

Denn ich weiß es, du willst mich in den Tod zurückführen und in das Versammlungshaus aller Lebendigen.

24 אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע

Doch streckt man beim Sturze nicht die Hand aus, oder erhebt man bei seinem Untergang nicht darob ein Hilfsgeschrei?

25 אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון

Weinte ich denn nicht über den, der harte Tage hatte? War meine Seele nicht um den Dürftigen bekümmert?

26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל

Denn ich erwartete Gutes, und es kam Böses; und ich harrte auf Licht, und es kam Finsternis.

27 מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני

Meine Eingeweide wallen und ruhen nicht; Tage des Elends sind mir entgegengetreten.

28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע

Trauernd gehe ich einher, ohne Sonne; ich stehe auf in der Versammlung und schreie.

29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה

Ich bin ein Bruder geworden den Schakalen, und ein Genosse den Straußen.

30 עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב

Meine Haut ist schwarz geworden und löst sich von mir ab, und mein Gebein ist brennend vor Glut.

31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים

Und so ist meine Laute zur Trauerklage geworden, und meine Schalmei zur Stimme der Weinenden.