< איוב 30 >
ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני | 1 |
But now yongere men in tyme scornen me, whos fadris Y deynede not to sette with the doggis of my flok.
גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח | 2 |
Of whiche men the vertu of hondis was for nouyt to me, and thei weren gessid vnworthi to that lijf.
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה | 3 |
Thei weren bareyn for nedynesse and hungur; that gnawiden in wildirnesse, and weren pale for pouert and wretchidnesse;
הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם | 4 |
and eeten eerbis, aud the ryndis of trees; and the roote of iunyperis was her mete.
מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב | 5 |
Whiche men rauyschiden these thingis fro grete valeis; and whanne thei hadden foundun ony of alle, thei runnen with cry to tho.
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים | 6 |
Thei dwelliden in deseertis of strondis, and in caues of erthe, ethir on grauel, `ethir on cley.
בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו | 7 |
Whiche weren glad among siche thingis, and arettiden delices to be vndur buschis.
בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ | 8 |
The sones of foolis and of vnnoble men, and outirli apperynge not in erthe.
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה | 9 |
But now Y am turned in to the song of hem, and Y am maad a prouerbe to hem.
תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק | 10 |
Thei holden me abhomynable, and fleen fer fro me, and dreden not to spete on my face.
כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו | 11 |
For God hath openyd his arowe caas, and hath turmentid me, and hath set a bridil in to my mouth.
על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם | 12 |
At the riytside of the eest my wretchidnessis risiden anoon; thei turneden vpsedoun my feet, and oppressiden with her pathis as with floodis.
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו | 13 |
Thei destrieden my weies; thei settiden tresoun to me, and hadden the maistri; and `noon was that helpide.
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו | 14 |
Thei felden in on me as bi a brokun wal, and bi yate openyd, and weren stretchid forth to my wretchidnessis.
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי | 15 |
Y am dryuun in to nouyt; he took awei my desir as wynd, and myn helpe passide awei as a cloude.
ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני | 16 |
But now my soule fadith in my silf, and daies of turment holden me stidfastly.
לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון | 17 |
In nyyt my boon is persid with sorewis; and thei, that eten me, slepen not.
ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני | 18 |
In the multitude of tho my cloth is wastid, and thei han gird me as with coler of a coote.
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר | 19 |
Y am comparisound to cley, and Y am maad lijk to a deed sparcle and aisch.
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי | 20 |
Y schal cry to thee, and thou schalt not here me; Y stonde, and thou biholdist not me.
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני | 21 |
Thou art chaungid in to cruel to me, and in the hardnesse of thin hond thou art aduersarie to me.
תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) | 22 |
Thou hast reisid me, and hast set as on wynd; and hast hurtlid me doun strongli.
כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי | 23 |
Y woot, that thow schalt bitake me to deeth, where an hows is ordeyned to ech lyuynge man.
אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע | 24 |
Netheles thou sendist not out thin hond to the wastyng of hem; and if thei fallen doun, thou schalt saue.
אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון | 25 |
Y wepte sum tyme on him, that was turmentid, and my soule hadde compassioun on a pore man.
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל | 26 |
Y abood goodis, and yuelis ben comun to me; Y abood liyt, and derknessis braken out.
מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני | 27 |
Myn ynnere thingis buyliden out with outen my reste; daies of turment camen bifor me.
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע | 28 |
Y yede morenynge, and Y roos with out woodnesse in the cumpenye, and criede.
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה | 29 |
Y was the brother of dragouns, and the felow of ostrigis.
עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב | 30 |
My skyn was maad blak on me, and my boonys drieden for heete.
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים | 31 |
Myn harpe is turned in to morenyng, and myn orgun in to the vois of weperis.