< איוב 3 >
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 1 |
Потом отвори уста своја Јов и стаде клети дан свој.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 2 |
И проговоривши Јов рече:
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 3 |
Не било дана у који се родих, и ноћи у којој рекоше: Роди се детић!
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 4 |
Био тај дан тама, не гледао га Бог озго, и не осветљавала га светлост!
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 5 |
Мрак га запрзнио и сен смртни, облак га обастирао, био страшан као најгори дани!
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 6 |
Ноћ ону освојила тама, не радовала се међу данима годишњим, не бројала се у месеце!
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 7 |
Гле, ноћ она била пуста, певања не било у њој!
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 8 |
Клели је који куну дане, који су готови пробудити крокодила!
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 9 |
Потамнеле звезде у сумрачје њено, чекала видело и не дочекала га, и не видела зори трепавица;
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 10 |
Што ми није затворила врата од утробе и није сакрила муку од мојих очију.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 11 |
Зашто не умрех у утроби? Не издахнух излазећи из утробе?
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 12 |
Зашто ме прихватише кољена? Зашто сисе, да сем?
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 13 |
Јер бих сада лежао и почивао; спавао бих, и био бих миран,
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 14 |
С царевима и саветницима земаљским, који зидаше себи пустолине,
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 15 |
Или с кнезовима, који имаше злата, и куће своје пунише сребра.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 16 |
Или зашто не бих као недоношче сакривено, као дете које не угледа видела?
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 17 |
Онде безбожници престају досађивати, и онде почивају изнемогли,
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 18 |
И сужњи се одмарају и не чују глас настојников.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 19 |
Мали и велики онде је, и роб слободан од свог господара.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 20 |
Зашто се даје видело невољнику и живот онима који су тужног срца,
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 21 |
Који чекају смрт а ње нема, и траже је већма него закопано благо,
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 22 |
Који играју од радости и веселе се кад нађу гроб?
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 23 |
Човеку, коме је пут сакривен и ког је Бог затворио одсвуда?
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 24 |
Јер пре јела мог долази уздах мој, и као вода разлива се јаук мој.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 25 |
Јер чега се бојах дође на мене, и чега се страшах задеси ме.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד | 26 |
Не почивах нити имах мира нити се одмарах, и опет дође страхота.