איוב 3

1 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Ezután felnyitotta Jób a száját és megátkozta napját.

2 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Megszólalt Jób és mondta:

3 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Vesszen el a nap, melyen születtem, s az éj, mely mondta: fiúgyermek fogantatott.

4 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Az a nap legyen sötétség, ne tartsa számon Isten fölülről s ne tündököljön reája napfény.

5 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Váltsák magukhoz sötétség és vakhomály, lakozzék rajta felhőzet, ijesszék nappalnak elborulásai.

6 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Az az éj – vigye el homályosság, ne örvendjen az év napjai között, a hónapok számába ne jusson.

7 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Íme, az az éj legyen meddő, ne jusson belé ujjongás.

8 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Szidalmazzák a napnak átkozói, kik készek felriasztani a leviatánt.

9 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Sötétedjenek el szürkületének csillagai, reménykedjenek világosságra, de ne legyen, s ne lássa a hajnal szempilláit.

10 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Mert nem zárta el méhemnek ajtait, hogy elrejtette volna a szenvedést szemeim elől.

11 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Miért nem haltam el az anyaméhtől fogva, hogy a méhből kijövet kimúltam volna?

12 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Miért jöttek elémbe térdek, s miért emlők, hogy szopjak?

13 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Mert most fekünném és pihennék, aludnám, akkor nyugtom volna;

14 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

királyokkal s országtanácsosokkal együtt, a kik romokat építettek maguknak,

15 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

vagy nagyokkal, kiknek aranyuk van, kik ezüsttel töltötték meg házaikat.

16 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Vagy úgy, mint az elföldelt idétlen, nem volnék, mint kisdedek, kik világosságot nem láttak!

17 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Ott felhagynak a gonoszok a háborgással, s ott nyugosznak a fáradt erejűek.

18 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Egyaránt gond nélkül vannak a rabok, nem hallják a robottisztnek hangját.

19 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Kicsiny és nagy ott van, s a szolga szabad az urától.

20 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Miért ad a szenvedőnek világosságot s életet az elkeseredett lelkűeknek?

21 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Kik várják a halált, de nincs, jobban ásnak utána, mint kincsek után;

22 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

kik örülnek ujjongásig, örvendenek, midőn a irt találják.

23 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

A férfinak, kinek útja el van rejtve, a kit az Isten körülkerített?

24 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Mert kenyerem előtt jön sóhajtásom, és ömlenek, mint a víz, jajdulásaim.

25 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Mert mitől rettegve rettegtem, az utolért, és a mitől féltem, az reám jött.

26 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Nem volt boldogságom, s nem volt pihenésem és nem volt nyugtom, s jött a háborgás.