איוב 3

1 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Derefter oplod Job sin Mund og forbandede sin Dag,

2 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

og Job tog til Orde og sagde:

3 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Bort med den Dag, jeg fødtes, den Nat, der sagde: »Se, en Dreng!«

4 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Denne Dag vorde Mørke, Gud deroppe spørge ej om den, over den straale ej Lyset frem!

5 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Mulm og Mørke løse den ind, Taage lægge sig over den, Formørkelser skræmme den!

6 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Mørket tage den Nat, den høre ej hjemme blandt Aarets Dage, den komme ikke i Maaneders Tal!

7 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Ja, denne Nat vorde gold, der lyde ej Jubel i den!

8 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

De, der besværger Dage, forbande den, de, der har lært at hidse Livjatan;

9 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

dens Morgenstjerner formørkes, den bie forgæves paa Lys, den skue ej Morgenrødens Øjenlaag,

10 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

fordi den ej lukked mig Moderlivets Døre og skjulte Kvide for mit Blik!

11 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Hvi døde jeg ikke i Moders Liv eller udaanded straks fra Moders Skød?

12 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Hvorfor var der Knæ til at tage imod mig, hvorfor var der Bryster at die?

13 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Saa havde jeg nu ligget og hvilet, saa havde jeg slumret i Fred

14 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

blandt Konger og Jordens Styrere, der bygged sig Gravpaladser,

15 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

blandt Fyrster, rige paa Guld, som fyldte deres Huse med Sølv.

16 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Eller var jeg dog som et nedgravet Foster, som Børn, der ikke fik Lyset at se!

17 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Der larmer de gudløse ikke mer, der hviler de trætte ud,

18 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

alle de fangne har Ro, de hører ej Fogedens Røst;

19 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

smaa og store er lige der og Trællen fri for sin Herre.

20 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Hvi giver Gud de lidende Lys, de bittert sørgende Liv,

21 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

dem, som bier forgæves paa Døden, graver derefter som efter Skatte,

22 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

som glæder sig til en Stenhøj, jubler, naar de finder deres Grav —

23 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

en Mand, hvis Vej er skjult, hvem Gud har stænget inde?

24 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Thi Suk er blevet mit daglige Brød, mine Ve raab strømmer som Vand.

25 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Thi hvad jeg gruer for, rammer mig, hvad jeg bæver for, kommer over mig.

26 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד

Knap har jeg Fred, og knap har jeg Ro, knap har jeg Hvile, saa kommer Uro!