איוב 29

1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר

addidit quoque Iob adsumens parabolam suam et dixit

2 מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני

quis mihi tribuat ut sim iuxta menses pristinos secundum dies quibus Deus custodiebat me

3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך

quando splendebat lucerna eius super caput meum et ad lumen eius ambulabam in tenebris

4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי

sicut fui in diebus adulescentiae meae quando secreto Deus erat in tabernaculo meo

5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי

quando erat Omnipotens mecum et in circuitu meo pueri mei

6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן

quando lavabam pedes meos butyro et petra fundebat mihi rivos olei

7 בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי

quando procedebam ad portam civitatis et in platea parabant cathedram mihi

8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו

videbant me iuvenes et abscondebantur et senes adsurgentes stabant

9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם

principes cessabant loqui et digitum superponebant ori suo

10 קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה

vocem suam cohibebant duces et lingua eorum gutturi suo adherebat

11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני

auris audiens beatificabat me et oculus videns testimonium reddebat mihi

12 כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו

quod liberassem pauperem vociferantem et pupillum cui non esset adiutor

13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן

benedictio perituri super me veniebat et cor viduae consolatus sum

14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי

iustitia indutus sum et vestivit me sicut vestimento et diademate iudicio meo

15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני

oculus fui caeco et pes claudo

16 אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו

pater eram pauperum et causam quam nesciebam diligentissime investigabam

17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף

conterebam molas iniqui et de dentibus illius auferebam praedam

18 ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים

dicebamque in nidulo meo moriar et sicut palma multiplicabo dies

19 שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי

radix mea aperta est secus aquas et ros morabitur in messione mea

20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף

gloria mea semper innovabitur et arcus meus in manu mea instaurabitur

21 לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי

qui me audiebant expectabant sententiam et intenti tacebant ad consilium meum

22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי

verbis meis addere nihil audebant et super illos stillabat eloquium meum

23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש

expectabant me sicut pluviam et os suum aperiebant quasi ad imbrem serotinum

24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון

si quando ridebam ad eos non credebant et lux vultus mei non cadebat in terram

25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

si voluissem ire ad eos sedebam primus cumque sederem quasi rex circumstante exercitu eram tamen maerentium consolator