< איוב 29 >
ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
ヨブまた語をつぎて曰く
מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני | 2 |
嗚呼過にし年月のごとくならまほし 神の我を護りたまへる日のごとくならまほし
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך | 3 |
かの時には彼の燈火わが首の上に輝やき彼の光明によりて我黑暗を歩めり
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי | 4 |
わが壯なりし日のごとくならまほし 彼時には神の恩惠わが幕屋の上にありき
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי | 5 |
かの時には全能者なほ我とともに在し わが子女われの周圍にありき
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן | 6 |
乳ながれてわが足跡を洗ひ 我が傍なる磐油を灌ぎいだせり
בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי | 7 |
かの時には我いでて邑の門に上りゆき わが座を街衢に設けたり
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | 8 |
少き者は我を見て隱れ 老たる者は起あがりて立ち
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם | 9 |
牧伯たる者も言談ずしてその口に手を當て
קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה | 10 |
貴き者も聲ををさめてその舌を上顎に貼たりき
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני | 11 |
我事を耳に聞る者は我を幸福なりと呼び 我を目に見たる者はわがために證據をなしぬ
כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו | 12 |
是は我助力を求むる貧しき者を拯ひ 孤子および助くる人なき者を拯ひたればなり
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן | 13 |
亡びんとせし者われを祝せり 我また寡婦の心をして喜び歌はしめたり
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי | 14 |
われ正義を衣また正義の衣る所となれり 我が公義は袍のごとく冠冕のごとし
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני | 15 |
われは盲目の目となり跛者の足となり
אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו | 16 |
貧き者の父となり知ざる者の訴訟の由を究め
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף | 17 |
惡き者の牙を折り その齒の間より獲物を取いだせり
ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים | 18 |
我すなはち言けらく 我はわが巣に死ん 我が日は砂の如く多からん
שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי | 19 |
わが根は水の邊に蔓り 露わが枝に終夜おかん
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף | 20 |
わが榮光はわが身に新なるべくわが弓はわが手に何時も強からんと
לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי | 21 |
人々われに聽き默して我が敎を俟ち
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי | 22 |
わが言し後は彼等言を出さず 我説ところは彼等に甘露のごとく
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש | 23 |
かれらは我を望み待つこと雨のごとく 口を開きて仰ぐこと春の雨のごとくなりき
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון | 24 |
われ彼等にむかひて笑ふとも彼等は敢て眞實とおもはず我面の光を彼等は除くことをせざりき
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם | 25 |
われは彼等のために道を擇び その首として座を占め 軍中の王のごとくして居り また哀哭者を慰さむる人のごとくなりき