איוב 29
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
Και εξηκολούθησεν ο Ιώβ την παραβολήν αυτού και είπεν·
| מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני | 2 |
Ω να ήμην ως εις τους παρελθόντας μήνας, ως εν ταις ημέραις ότε ο Θεός με εφύλαττεν·
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך | 3 |
ότε ο λύχνος αυτού έφεγγεν επί της κεφαλής μου, και διά του φωτός αυτού περιεπάτουν εν τω σκότει·
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי | 4 |
καθώς ήμην εν ταις ημέραις της ακμής μου, ότε η εύνοια του Θεού ήτο επί την σκηνήν μου·
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי | 5 |
ότε ο Παντοδύναμος ήτο μετ' εμού, και τα παιδία μου κύκλω μου·
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן | 6 |
ότε έπλυνον τα βήματά μου με βούτυρον, και ο βράχος εξέχεε δι' εμέ ποταμούς ελαίου·
| בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי | 7 |
ότε διά της πόλεως εξηρχόμην εις την πύλην, ητοίμαζον την καθέδραν μου εν τη πλατεία
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | 8 |
Οι νέοι με έβλεπον και εκρύπτοντο· και οι γέροντες εγειρόμενοι ίσταντο.
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם | 9 |
Οι άρχοντες έπαυον ομιλούντες και έβαλλον χείρα επί το στόμα αυτών.
| קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה | 10 |
Η φωνή των εγκρίτων εκρατείτο, και η γλώσσα αυτών εκολλάτο εις τον ουρανίσκον αυτών.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני | 11 |
Ότε το ωτίον ήκουε και με εμακάριζε, και ο οφθαλμός έβλεπε και εμαρτύρει υπέρ εμού·
| כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו | 12 |
διότι ηλευθέρουν τον πτωχόν βοώντα και τον ορφανόν τον μη έχοντα βοηθόν.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן | 13 |
Η ευλογία του απολλυμένου ήρχετο επ' εμέ· και την καρδίαν της χήρας εύφραινον.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי | 14 |
Εφόρουν δικαιοσύνην και ενεδυόμην την ευθύτητά μου ως επενδύτην και διάδημα.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני | 15 |
Ήμην οφθαλμός εις τον τυφλόν και πους εις τον χωλόν εγώ.
| אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו | 16 |
Ήμην πατήρ εις τους πτωχούς, και την δίκην την οποίαν δεν εγνώριζον εξιχνίαζον.
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף | 17 |
Και συνέτριβον τους κυνόδοντας του αδίκου και απέσπων το θήραμα από των οδόντων αυτού.
| ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים | 18 |
Τότε έλεγον, θέλω αποθάνει εν τη φωλεά μου και ως την άμμον θέλω πολλαπλασιάσει τας ημέρας μου.
| שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי | 19 |
Η ρίζα μου ήτο ανοικτή προς τα ύδατα, και η δρόσος διενυκτέρευεν επί των κλάδων μου.
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף | 20 |
Η δόξα μου ανενεούτο εν εμοί, και το τόξον μου εκρατύνετο εν τη χειρί μου.
| לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי | 21 |
Με ηκροάζοντο προσέχοντες και εις την συμβουλήν μου εσιώπων.
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי | 22 |
Μετά τους λόγους μου δεν προσέθετον ουδέν, και η ομιλία μου εστάλαζεν επ' αυτούς.
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש | 23 |
Και με περιέμενον ως την βροχήν· και ήσαν κεχηνότες ως διά την όψιμον βροχήν.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון | 24 |
Εγέλων προς αυτούς, και δεν επίστευον· και την φαιδρότητα του προσώπου μου δεν άφινον να πέση.
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם | 25 |
Εάν ηρεσκόμην εις την οδόν αυτών, εκαθήμην πρώτος, και κατεσκήνουν ως βασιλεύς εν τω στρατεύματι, ως ο παρηγορών τους τεθλιμμένους.
