איוב 29
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
Job prenant encore de nouveau sa parabole, dit:
| מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני | 2 |
Qui m’accordera que je sois comme dans les anciens mois, comme aux jours dans lesquels Dieu me gardait;
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך | 3 |
Quand sa lampe luisait sur ma tête, et qu’à sa lumière je marchais dans les ténèbres;
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי | 4 |
Comme je fus aux jours de ma jeunesse, quand en secret Dieu était dans mon tabernacle;
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי | 5 |
Quand le Tout-Puissant était avec moi, et qu’autour de moi étaient mes serviteurs;
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן | 6 |
Quand je lavais mes pieds dans le beurre, et qu’une pierre répandait pour moi des ruisseaux d’huile;
| בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי | 7 |
Quand je m’avançais vers la porte de la ville, et que sur la place publique on me préparait un siège?
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | 8 |
Les jeunes hommes me voyaient, et se retiraient à l’écart; et les vieillards, se levant, se tenaient debout.
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם | 9 |
Les princes cessaient de parler, et mettaient un doigt sur leur bouche.
| קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה | 10 |
Les grands retenaient leur voix, et leur langue s’attachait à leur palais.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני | 11 |
L’oreille qui m’entendait me proclamait bienheureux, et l’œil qui me voyait me rendait témoignage;
| כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו | 12 |
Parce que j’avais délivré le pauvre qui criait, et l’orphelin qui n’avait pas de soutien.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן | 13 |
La bénédiction de celui qui allait périr venait sur moi, et je consolais le cœur de la veuve.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי | 14 |
Je me suis revêtu de la justice, et l’équité de mes jugements m’a servi comme de vêtement et de diadème.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני | 15 |
J’ai été un œil pour l’aveugle, et un pied pour le boiteux.
| אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו | 16 |
J’étais le père des pauvres; et l’affaire que je ne connaissais pas, je l’étudiais avec le plus grand soin.
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף | 17 |
Je brisais les mâchoires de l’injuste, et j’arrachais la proie de ses dents.
| ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים | 18 |
Et je disais: C’est dans mon petit nid que je mourrai, et comme le palmier, je multiplierai mes jours.
| שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי | 19 |
Ma racine s’étend le long des eaux, et la rosée se reposera sur ma moisson.
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף | 20 |
Ma gloire se renouvellera tous les jours et mon arc se fortifiera dans ma main.
| לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי | 21 |
Ceux qui m’écoutaient attendaient mon sentiment, et, attentifs, ils se tenaient en silence pour recevoir mon avis.
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי | 22 |
Ils n’osaient rien ajouter à mes paroles, et mon discours coulait sur eux goutte à goutte.
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש | 23 |
Ils me souhaitaient comme l’eau du ciel, et ils ouvraient leur bouche, comme la terre s’ouvre à la pluie de l’arrière-saison.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון | 24 |
Si quelquefois je leur souriais, ils ne le croyaient pas, et la lumière de mon visage ne tombait pas à terre.
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם | 25 |
Si je voulais aller parmi eux, j’avais la première place; et lorsque j’étais assis comme un roi entouré de son armée, j’étais cependant le consolateur des affligés.
