איוב 29

1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר

Job, poursuivant l’exposé de son thème, dit:

2 מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני

Ah! Que ne suis-je tel que j’étais aux temps passés, aux jours où Dieu me protégeait;

3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך

où son flambeau brillait sur ma tête, et où sa lumière me guidait dans les ténèbres;

4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי

tel que j’étais aux jours de mon automne, alors que l’amitié de Dieu s’étendait sur ma demeure;

5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי

que le Tout-Puissant était encore avec moi et que j’étais entouré de mes jeunes gens;

6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן

quand je baignais mes pieds dans la crème, et que le rocher ruisselait pour moi de flots d’huile!

7 בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי

Quand je me dirigeais vers la Porte, au seuil de la cité, et fixais mon siège sur la place publique,

8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו

les jeunes, en me voyant, se cachaient; les vieillards se levaient et se tenaient debout.

9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם

Les grands retenaient leurs paroles et posaient la main sur la bouche.

10 קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה

La voix des seigneurs expirait sur leurs lèvres, et leur langue se collait à leur palais;

11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני

car l’oreille qui m’entendait me proclamait heureux, et l’œil qui me voyait rendait témoignage pour moi.

12 כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו

C’Est que je sauvais le pauvre, criant au secours, et l’orphelin sans soutien.

13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן

La bénédiction du désespéré allait à moi, et je mettais de la joie au cœur de la veuve.

14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי

Je me revêtais d’équité comme d’une parure, mon esprit de justice était mon manteau et mon turban.

15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני

J’Étais les yeux de l’aveugle, j’étais les pieds du boiteux.

16 אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו

J’Étais un père pour les malheureux; la cause de l’inconnu, je l’étudiais à fond.

17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף

Je brisais la mâchoire du malfaiteur, et j’arrachais la proie d’entre ses dents.

18 ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים

Et je disais: "Je finirai avec mon nid; comme le phénix je vivrai de longs jours.

19 שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי

Ma racine sera en contact avec l’eau, la rosée se posera, la nuit, sur mon branchage.

20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף

Ma gloire se renouvellera sans cesse, et mon arc se rajeunira dans ma main."

21 לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי

Ils m’écoutaient, pleins d’attente; ils faisaient silence pour entendre mon avis.

22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי

Quand j’avais fini de parler, ils ne répliquaient pas, et mes discours s’épandaient sur eux.

23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש

Ils m’attendaient comme la pluie; ils ouvraient la bouche comme pour l’ondée printanière.

24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון

Je leur souriais et ils n’osaient y croire; jamais ils n’éteignaient le rayonnement de ma face.

25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

Volontiers j’allais vers eux, m’asseyant à leur tête, et j’étais comme un roi dans son armée, comme quelqu’un: qui console des affligés.