איוב 29
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
Et Job reprit son discours sentencieux et dit:
| מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני | 2 |
Oh! que ne suis-je comme aux mois d’autrefois, comme aux jours où Dieu me gardait;
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך | 3 |
Quand sa clarté luisait sur ma tête, et que dans les ténèbres je marchais à sa lumière;
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי | 4 |
Comme j’étais aux jours de mon automne, quand le conseil secret de Dieu présidait sur ma tente;
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי | 5 |
Quand le Tout-puissant était encore avec moi, [et] que mes jeunes gens m’entouraient;
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן | 6 |
Quand je lavais mes pas dans le caillé, et que le rocher versait auprès de moi des ruisseaux d’huile! –
| בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי | 7 |
Quand je sortais [pour aller] à la porte par la ville, quand je préparais mon siège sur la place:
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | 8 |
Les jeunes gens me voyaient et se cachaient, et les vieillards se levaient [et] se tenaient debout;
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם | 9 |
Les princes s’abstenaient de parler et mettaient la main sur leur bouche,
| קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה | 10 |
La voix des nobles s’éteignait, et leur langue se collait à leur palais.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני | 11 |
Quand l’oreille m’entendait, elle m’appelait bienheureux; quand l’œil me voyait, il me rendait témoignage;
| כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו | 12 |
Car je délivrais le malheureux qui implorait du secours, et l’orphelin qui était sans aide.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן | 13 |
La bénédiction de celui qui périssait venait sur moi, et je faisais chanter de joie le cœur de la veuve.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי | 14 |
Je me vêtais de la justice, et elle me revêtait; ma droiture m’était comme un manteau et un turban.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני | 15 |
J’étais, moi, les yeux de l’aveugle et les pieds du boiteux;
| אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו | 16 |
J’étais un père pour les pauvres, et j’examinais la cause de celui qui m’était inconnu;
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף | 17 |
Et je brisais la mâchoire de l’inique, et d’entre ses dents j’arrachais la proie.
| ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים | 18 |
Et je disais: J’expirerai dans mon nid, et mes jours seront nombreux comme le sable;
| שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי | 19 |
Ma racine sera ouverte aux eaux, et la rosée séjournera sur ma branche;
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף | 20 |
Ma gloire [restera] toujours nouvelle avec moi, et mon arc rajeunira dans ma main.
| לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי | 21 |
On m’écoutait et on attendait, et on se taisait pour [avoir] mon conseil;
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי | 22 |
Après que j’avais parlé on ne répliquait pas, et mon discours distillait sur eux;
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש | 23 |
Et on m’attendait comme la pluie, et on ouvrait la bouche [comme] pour la pluie de la dernière saison.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון | 24 |
Si je leur souriais, ils ne le croyaient pas, et ils ne troublaient pas la sérénité de ma face.
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם | 25 |
Je choisissais pour eux le chemin et je m’asseyais à leur tête, et je demeurais comme un roi au milieu d’une troupe, comme quelqu’un qui console les affligés.
