איוב 29

1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר

And Job addeth to lift up his simile, and saith: —

2 מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני

Who doth make me as [in] months past, As [in] the days of God's preserving me?

3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך

In His causing His lamp to shine on my head, By His light I walk [through] darkness.

4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי

As I have been in days of my maturity, And the counsel of God upon my tent.

5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי

When yet the Mighty One [is] with me. Round about me — my young ones,

6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן

When washing my goings with butter, And the firm rock [is] with me rivulets of oil.

7 בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי

When I go out to the gate by the city, In a broad place I prepare my seat.

8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו

Seen me have youths, and they, been hidden, And the aged have risen — they stood up.

9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם

Princes have kept in words, And a hand they place on their mouth.

10 קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה

The voice of leaders hath been hidden, And their tongue to the palate hath cleaved.

11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני

For the ear heard, and declareth me happy, And the eye hath seen, and testifieth [to] me.

12 כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו

For I deliver the afflicted who is crying, And the fatherless who hath no helper.

13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן

The blessing of the perishing cometh on me, And the heart of the widow I cause to sing.

14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי

Righteousness I have put on, and it clotheth me, As a robe and a diadem my justice.

15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני

Eyes I have been to the blind, And feet to the lame [am] I.

16 אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו

A father I [am] to the needy, And the cause I have not known I search out.

17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף

And I break the jaw-teeth of the perverse, And from his teeth I cast away prey.

18 ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים

And I say, 'With my nest I expire, And as the sand I multiply days.'

19 שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי

My root is open unto the waters, And dew doth lodge on my branch.

20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף

My honour [is] fresh with me, And my bow in my hand is renewed.

21 לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי

To me they have hearkened, Yea, they wait, and are silent for my counsel.

22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי

After my word they change not, And on them doth my speech drop,

23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש

And they wait as [for] rain for me, And their mouth they have opened wide [As] for the latter rain.

24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון

I laugh unto them — they give no credence, And the light of my face cause not to fall.

25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

I choose their way, and sit head, And I dwell as a king in a troop, When mourners he doth comfort.