< איוב 29 >
ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
Also Joob addide, takynge his parable, and seide,
מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני | 2 |
Who yyueth to me, that I be bisidis the elde monethis, bi the daies in whiche God kepte me?
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך | 3 |
Whanne his lanterne schynede on myn heed, and Y yede in derknessis at his liyt.
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי | 4 |
As Y was in the daies of my yongthe, whanne in priuete God was in my tabernacle.
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי | 5 |
Whanne Almyyti God was with me, and my children weren in my cumpas;
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן | 6 |
whanne Y waischide my feet in botere, and the stoon schedde out to me the stremes of oile;
בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי | 7 |
whanne Y yede forth to the yate of the citee, and in the street thei maden redi a chaier to me.
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | 8 |
Yonge men, `that is, wantoun, sien me, and weren hid, and elde men risynge vp stoden;
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם | 9 |
princes ceessiden to speke, and puttiden the fyngur on her mouth;
קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה | 10 |
duykis refreyneden her vois, and her tunge cleuyde to her throte.
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני | 11 |
An eere herynge blesside me, and an iye seynge yeldide witnessyng to me;
כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו | 12 |
for Y hadde delyueride a pore man criynge, and a fadirles child, that hadde noon helpere.
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן | 13 |
The blessyng of a man `to perische cam on me, and Y coumfortide the herte of a widewe.
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי | 14 |
Y was clothid with riytfulnesse; and Y clothide me as with a cloth, and with my `doom a diademe.
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני | 15 |
Y was iye `to a blynde man, and foot to a crokyd man.
אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו | 16 |
Y was a fadir of pore men; and Y enqueride most diligentli the cause, which Y knew not.
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף | 17 |
Y al tobrak the grete teeth of the wickid man, and Y took awei prey fro hise teeth.
ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים | 18 |
And Y seide, Y schal die in my nest; and as a palm tre Y schal multiplie daies.
שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי | 19 |
My roote is openyde bisidis watris, and deew schal dwelle in my repyng.
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף | 20 |
My glorie schal euere be renulid, and my bouwe schal be astorid in myn hond.
לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי | 21 |
Thei, that herden me, abiden my sentence; and thei weren ententif, and weren stille to my counsel.
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי | 22 |
Thei dursten no thing adde to my wordis; and my speche droppide on hem.
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש | 23 |
Thei abididen me as reyn; and thei openyden her mouth as to the softe reyn `comynge late.
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון | 24 |
If ony tyme Y leiyide to hem, thei bileueden not; and the liyt of my cheer felde not doun in to erthe.
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם | 25 |
If Y wolde go to hem, Y sat the firste; and whanne Y sat as kyng, while the oost stood aboute, netheles Y was comfortour of hem that morenyden.