< איוב 29 >

ויסף איוב שאת משלו ויאמר 1
And Job adds to lift up his allegory and says:
מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני 2
“Who makes me as [in] months past, As [in] the days of God’s preserving me?
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך 3
In His causing His lamp to shine on my head, By His light I walk [through] darkness.
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי 4
As I have been in days of my maturity, And the counsel of God on my tent.
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי 5
When yet the Mighty One [is] with me. Around me—my young ones,
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן 6
When washing my goings with butter, And the firm rock [is] with me—streams of oil.
בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי 7
When I go out to the gate by the city, In a broad place I prepare my seat.
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו 8
Youths have seen me, and they have been hidden, And the aged have risen—they stood up.
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם 9
Princes have kept in words, And they place a hand on their mouth.
קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה 10
The voice of leaders has been hidden, And their tongue has cleaved to the palate.
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני 11
For the ear heard, and declares me blessed, And the eye has seen, and testifies [to] me.
כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו 12
For I deliver the afflicted who is crying, And the fatherless who has no helper.
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן 13
The blessing of the perishing comes on me, And I cause the heart of the widow to sing.
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי 14
I have put on righteousness, and it clothes me, My justice as a robe and a crown.
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני 15
I have been eyes to the blind, And I [am] feet to the lame.
אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו 16
I [am] a father to the needy, And the cause I have not known I search out.
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף 17
And I break the jaw-teeth of the perverse, And from his teeth I cast away prey.
ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים 18
And I say, I expire with my nest, And I multiply days as the sand.
שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי 19
My root is open to the waters, And dew lodges on my branch.
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף 20
My glory [is] fresh with me, And my bow is renewed in my hand.
לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי 21
They have listened to me, Indeed, they wait, and are silent for my counsel.
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי 22
After my word they do not change, And my speech drops on them,
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש 23
And they wait for me as [for] rain, And they have opened wide their mouth [As] for the spring rain.
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון 24
I laugh at them—they give no credence, And do not cause the light of my face to fall.
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם 25
I choose their way, and sit [as] head, And I dwell as a king in a troop, When he comforts mourners.”

< איוב 29 >