איוב 29

1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר

And Job continued his parable and said,

2 מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני

Oh that I were as in months past, as in the days when God preserved me;

3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך

When his lamp shone over my head, [and] by his light I walked through darkness;

4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי

As I was in the days of my youth, when the secret counsel of God was over my tent,

5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי

When the Almighty was yet with me, my young men round about me;

6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן

When my steps were bathed in milk, and the rock poured out beside me rivers of oil! ...

7 בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי

When I went out to the gate by the city, when I prepared my seat on the broadway,

8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו

The young men saw me, and hid themselves; and the aged arose [and] stood up;

9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם

Princes refrained from talking, and laid the hand on their mouth;

10 קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה

The voice of the nobles was hushed, and their tongue cleaved to their palate.

11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני

When the ear heard [me], then it blessed me, and when the eye saw [me], it gave witness to me;

12 כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו

For I delivered the afflicted that cried, and the fatherless who had no helper.

13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן

The blessing of him that was perishing came upon me, and I caused the widow's heart to sing for joy.

14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי

I put on righteousness, and it clothed me; my justice was as a mantle and a turban.

15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני

I was eyes to the blind, and feet was I to the lame;

16 אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו

I was a father to the needy, and the cause which I knew not I searched out;

17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף

And I broke the jaws of the unrighteous, and plucked the spoil out of his teeth.

18 ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים

And I said, I shall die in my nest, and multiply my days as the sand;

19 שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי

My root shall be spread out to the waters, and the dew will lie all night on my branch;

20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף

My glory shall be fresh in me, and my bow be renewed in my hand.

21 לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי

Unto me they listened, and waited, and kept silence for my counsel:

22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי

After my words they spoke not again, and my speech dropped upon them;

23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש

And they waited for me as for the rain, and they opened their mouth wide as for the latter rain.

24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון

[If] I laughed on them, they believed [it] not; and they troubled not the serenity of my countenance.

25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

I chose their way, and sat as chief, and dwelt as a king in the army, as one that comforteth mourners.