< איוב 29 >
ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
約伯繼續他的言論說:
מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני | 2 |
誰能賜我似以前的歲月,像以往天主護守我的時日呢﹖
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך | 3 |
那時他的燈,光照在我頭上,藉他的光明,我走過黑暗。
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי | 4 |
惟願我如壯年之時,那時天主護佑我的帳幕;
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי | 5 |
全能者與我相偕,我的子女環繞著我;
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן | 6 |
那時我以奶油洗腳,崖石流油成河。
בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי | 7 |
當我走出城門,在市井設我座位之時,
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | 8 |
少年人看見我都迴避,老年人都起身站立;
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם | 9 |
王侯停止講話,用手堵住自己的口;
קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה | 10 |
首領不敢出聲,舌頭緊貼上顎。
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני | 11 |
凡有耳聽見我的,必稱我有福;凡有眼看見我的,都必稱讚我。
כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו | 12 |
因為我援助了呼救的窮人,和無依無靠的孤兒。
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן | 13 |
那受喪亡之痛的人稱謝我,我使寡婦的心歡樂。
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי | 14 |
我披上正義,正義就如我衣;我的公正,猶如我的長袍和冠冕。
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני | 15 |
我作了盲人的眼,跛者的腳。
אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו | 16 |
我成了窮人之父,我調查過素不相識者的案件。
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף | 17 |
我打碎惡人的燎牙,由他牙齒中奪出了獵物。
ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים | 18 |
我心想:我必壽終正寢,我的壽數必如塵沙。
שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי | 19 |
我的根蔓延到水邊,夜間甘露落在我的枝葉上。
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף | 20 |
我的榮耀不斷更新,我手中的弓日新月異。
לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי | 21 |
聽我講話的人,屏息等待,靜聽我的指教。
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי | 22 |
我講話之後,無人再敢講話,我的話像水珠滴在他們身上。
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש | 23 |
他們期待我如望甘霖,張著大口如渴盼春雨。
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון | 24 |
我向他們微笑,他們不敢相信;我和善的面容,他們必不放過。
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם | 25 |
我為他們選擇了道路,身居前導,一如立在軍中的君王;我引他們到那裏,他們就去。