< איוב 28 >
כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו | 1 |
Sylv hev sin stad, der dei det finn, og gullet, som dei reinsa vinn,
ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה | 2 |
og jarn fram or jordi fær, og kopar ut or steinen bræ’r;
קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות | 3 |
På natteskuggen gjer dei slutt og myrkheims steinar granskar ut.
פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו | 4 |
Djupt under by med annsamt liv i gruvor bergmenn kliv og sviv.
ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש | 5 |
På jordi brødkorn fram dei driv, men inni upp som eld dei riv.
מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו | 6 |
Safiren sit i steinar der, og der seg og gullklumpar ter,
נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה | 7 |
Ei ørnen kjenner denne veg, for haukesyn han løyner seg.
לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל | 8 |
Ei stolte rovdyr vegen fann, og løva aldri gjeng på han.
בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים | 9 |
På harde steinen dei handi legg; då sturtar mang ein bergevegg.
בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו | 10 |
I berget seg gangar grev og skodar mang ein skatt so gjæv.
מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור | 11 |
Dei dytter til for rennand’ å, det løynde fram for ljoset må.
והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה | 12 |
Men visdomen, kvar er han å få? Og kvar skal ein vitet nå?
לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים | 13 |
Slett ingen veit hans verd og vinst; i manneheim han ikkje finst;
תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי | 14 |
Avgrunnen dyn: «Her ei han er!» Og havet segjer: «Ikkje her!»
לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה | 15 |
Du kann’kje kjøpa han for gull, men sylv ei vega prisen full,
לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר | 16 |
og ei for gull ifrå Ofir, ei for onyks, ei for safir.
לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז | 17 |
Ei gull og glas er nok til kaup, og ei til byte fingull-staup.
ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים | 18 |
Korall, krystall gjeld ikkje her. Visdom er meir enn perlor verd.
לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה | 19 |
Topas frå Kus er altfor ring, ja, reinast gull vert ingen ting.
והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה | 20 |
Visdomen, kvar kjem han ifrå? Og kvar skal ein til vitet nå?
ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה | 21 |
Det ingen veit på denne jord; ei fugl det fann, kvar helst han for.
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה | 22 |
Avgrunn og daude segjer greidt: «Eit gjetord er alt det me veit.»
אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה | 23 |
Men Gud han kjenner denne veg; han veit kvar visdom løyner seg.
כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה | 24 |
Han skodar heilt til heimsens tram, og under himmeln ser han fram.
לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה | 25 |
Då vinden han med vegti vog og sette mål for vatnet og,
בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות | 26 |
då han gav regnet lovi si og ljomet veg å ganga i,
אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה | 27 |
då såg han og synte fram og granska honom umhugsam.
ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה | 28 |
Til menneskja han sagde so: «I Herrens otte visdom sit, og fly det vonde, det er vit.»»