< איוב 28 >
כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו | 1 |
Sølvet har jo sit Leje, som renses, sit sted
ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה | 2 |
Jern hentes op af Jorden, og Sten smeltes om til Kobber.
קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות | 3 |
På Mørket gør man en Ende og ransager indtil de dybeste Kroge Mørkets og Mulmets Sten;
פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו | 4 |
man bryder en Skakt under Foden, og glemte, foruden Fodfæste, hænger de svævende fjernt fra Mennesker.
ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש | 5 |
Af Jorden fremvokser Brød, imedens dens Indre omvæltes som af Ild;
מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו | 6 |
i Stenen der sidder Safiren, og der er Guldstøv i den.
נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה | 7 |
Stien derhen er Rovfuglen ukendt, Falkens Øje udspejder den ikke;
לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל | 8 |
den trædes ikke af stolte Vilddyr, Løven skrider ej frem ad den.
בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים | 9 |
På Flinten lægger man Hånd og omvælter Bjerge fra Roden;
בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו | 10 |
i Klipperne hugger man Gange, alskens Klenodier skuer Øjet;
מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור | 11 |
man tilstopper Strømmenes Kilder og bringer det skjulte for Lyset.
והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה | 12 |
Men Visdommen - hvor mon den findes, og hvor er Indsigtens Sted?
לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים | 13 |
Mennesket kender ikke dens Vej, den findes ej i de levendes Land;
תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי | 14 |
Dybet siger: "I mig er den ikke!" Havet: "Ej heller hos mig!"
לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה | 15 |
Man får den ej for det fineste Guld, for Sølv kan den ikke købes,
לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר | 16 |
den opvejes ikke med Ofirguld, med kostelig Sjoham eller Safir;
לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז | 17 |
Guld og Glar kan ej måle sig med den, den fås ej i Bytte for gyldne Kar,
ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים | 18 |
Krystal og Koraller ikke at nævne. At eje Visdom er mere end Perler,
לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה | 19 |
Ætiopiens Topas kan ej måle sig med den, den opvejes ej med det rene Guld.
והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה | 20 |
Men Visdommen - hvor mon den kommer fra, og hvor er Indsigtens Sted?
ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה | 21 |
Den er dulgt for alt levendes Øje og skjult for Himmelens Fugle;
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה | 22 |
Afgrund og Død må sige: "Vi hørte kun tale derom."
אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה | 23 |
Gud er kendt med dens Vej, han ved, hvor den har sit Sted;
כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה | 24 |
thi han skuer til Jordens Ender, alt under Himmelen ser han.
לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה | 25 |
Dengang han fastsatte Vindens Vægt og målte Vandet med Mål,
בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות | 26 |
da han satte en Lov for Regnen, afmærked Tordenskyen dens Vej,
אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה | 27 |
da skued og mønstred han den, han stilled den op og ransaged den.
ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה | 28 |
Men til Mennesket sagde han: "Se, HERRENs Frygt, det er Visdom, at sky det onde er Indsigt."