איוב 27

1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר

Job, poursuivant l’exposé de son thème, dit:

2 חי-אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי

Par le Dieu vivant, qui a supprimé mon droit, par le Tout-Puissant qui m’a rempli d’amertume!

3 כי-כל-עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי

Tant que j’aurai la force de respirer, et que le souffle de Dieu sera dans mes narines,

4 אם-תדברנה שפתי עולה ולשוני אם-יהגה רמיה

mes lèvres ne diront pas d’injustice, ma langue ne proférera pas de fausseté.

5 חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע-- לא-אסיר תמתי ממני

A Dieu ne plaise que je vous donne raison! Jusqu’à mon dernier soupir, je ne dépouillerai point mon intégrité;

6 בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא-יחרף לבבי מימי

je m’accroche à ma vertu, sans lâcher prise; ma conscience ne me fait honte d’aucun de mes jours.

7 יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול

Qu’il en soit de mon ennemi comme du méchant, de mon adversaire comme du malfaiteur!

8 כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו

Car quel sera l’espoir de l’impie lorsque Dieu arrachera, ravira son âme?

9 הצעקתו ישמע אל-- כי-תבוא עליו צרה

Ses cris seront-ils entendus de Dieu, lorsque les tourments viendront l’assaillir?

10 אם-על-שדי יתענג יקרא אלוה בכל-עת

Trouvera-t-il du réconfort dans le Tout-Puissant? Osera-t-il l’invoquer en tout temps?

11 אורה אתכם ביד-אל אשר עם-שדי לא אכחד

Je vais vous montrer à l’œuvre la main de Dieu, et les desseins du Tout-Puissant, je ne les cacherai point.

12 הן-אתם כלכם חזיתם ולמה-זה הבל תהבלו

Mais quoi! Vous avez tous vu ce qu’il en est! Pourquoi donc tenir de si vains discours?

13 זה חלק-אדם רשע עם-אל ונחלת עריצים משדי יקחו

Voici la part que Dieu assigne à l’homme impie, l’héritage que les violents reçoivent du Tout-Puissant:

14 אם-ירבו בניו למו-חרב וצאצאיו לא ישבעו-לחם

si ses enfants se multiplient, c’est pour le glaive; ses descendants n’auront pas de quoi manger à leur faim.

15 שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה

Les siens qui auront survécu, la peste les enterrera, et ses veuves ne pleureront pas.

16 אם-יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש

S’Il amasse de l’argent comme la poussière, s’il entasse des vêtements comme le limon,

17 יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק

il pourra les entasser, mais c’est le juste qui les endossera, c’est l’homme de bien qui se partagera son argent.

18 בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר

La maison qu’il s’est bâtie est comme celle de la teigne, comme la hutte construite par le guetteur.

19 עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו

En pleine opulence il succombe et n’est pas enseveli; il ouvre les yeux, et il n’est déjà plus.

20 תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה

Les frayeurs l’atteignent comme une trombe d’eau; de nuit, l’ouragan l’enlève.

21 ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו

Le vent d’Est l’emporte et le fait disparaître; il l’arrache violemment de sa demeure.

22 וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח

Dieu l’accable, sans ménagement, de ses traits: il faut qu’il s’enfuie pour échapper à ses coups.

23 ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו

On bat des mains à son sujet, et on accompagne de ricanements sa disparition.