< איוב 27 >
ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
Moreover, Job continued his parable, and said,
חי-אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי | 2 |
[As] God liveth, [who] hath taken away my judgment; and the Almighty [who] hath afflicted my soul;
כי-כל-עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי | 3 |
All the while my breath [is] in me, and the spirit of God [is] in my nostrils;
אם-תדברנה שפתי עולה ולשוני אם-יהגה רמיה | 4 |
My lips shall not speak wickedness, nor my tongue utter deceit.
חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע-- לא-אסיר תמתי ממני | 5 |
Far be it from me that I should justify you: till I die I will not remove my integrity from me.
בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא-יחרף לבבי מימי | 6 |
My righteousness I hold fast, and will not let it go: my heart shall not reproach [me] so long as I live.
יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול | 7 |
Let my enemy be as the wicked, and he that riseth up against me as the unrighteous.
כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו | 8 |
For what [is] the hope of the hypocrite, though he hath gained, when God taketh away his soul?
הצעקתו ישמע אל-- כי-תבוא עליו צרה | 9 |
Will God hear his cry when trouble cometh upon him?
אם-על-שדי יתענג יקרא אלוה בכל-עת | 10 |
Will he delight himself in the Almighty? will he always call upon God?
אורה אתכם ביד-אל אשר עם-שדי לא אכחד | 11 |
I will teach you by the hand of God: [that] which [is] with the Almighty will I not conceal.
הן-אתם כלכם חזיתם ולמה-זה הבל תהבלו | 12 |
Behold, all ye yourselves have seen [it]; why then are ye thus altogether vain?
זה חלק-אדם רשע עם-אל ונחלת עריצים משדי יקחו | 13 |
This [is] the portion of a wicked man with God, and the heritage of oppressors, [which] they shall receive of the Almighty.
אם-ירבו בניו למו-חרב וצאצאיו לא ישבעו-לחם | 14 |
If his children are multiplied, [it is] for the sword: and his offspring shall not be satisfied with bread.
שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה | 15 |
Those that remain of him shall be buried in death: and his widows shall not weep.
אם-יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש | 16 |
Though he should heap up silver as the dust, and prepare raiment as the clay?
יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק | 17 |
He may prepare [it], but the just shall put [it] on, and the innocent shall divide the silver.
בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר | 18 |
He buildeth his house as a moth, and as a booth [that] the keeper maketh.
עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו | 19 |
The rich man shall lie down, but he shall not be gathered: he openeth his eyes, and he [is] not.
תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה | 20 |
Terrors take hold on him as waters, a tempest stealeth him away in the night.
ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו | 21 |
The east wind carrieth him away, and he departeth: and as a storm hurleth him out of his place.
וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח | 22 |
For [God] shall cast upon him, and not spare: he would fain flee out of his hand.
ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו | 23 |
[Men] shall clap their hands at him, and shall hiss him out of his place.