איוב 27

1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר

And Job adds to lift up his allegory and says:

2 חי-אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי

“God lives! He turned aside my judgment, And the Mighty—He made my soul bitter.

3 כי-כל-עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי

For all the while my breath [is] in me, And the wind of God in my nostrils.

4 אם-תדברנה שפתי עולה ולשוני אם-יהגה רמיה

My lips do not speak perverseness, And my tongue does not utter deceit.

5 חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע-- לא-אסיר תמתי ממני

Defilement to me—if I justify you, Until I expire I do not turn aside my integrity from me.

6 בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא-יחרף לבבי מימי

On my righteousness I have laid hold, And I do not let it go, My heart does not reproach me while I live.

7 יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול

My enemy is as the wicked, And my withstander as the perverse.

8 כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו

For what [is] the hope of the profane, When He cuts off? When God casts off his soul?

9 הצעקתו ישמע אל-- כי-תבוא עליו צרה

[Does] God hear his cry, When distress comes on him?

10 אם-על-שדי יתענג יקרא אלוה בכל-עת

Does he delight himself on the Mighty? Call God at all times?

11 אורה אתכם ביד-אל אשר עם-שדי לא אכחד

I show you by the hand of God, That which [is] with the Mighty I do not hide.

12 הן-אתם כלכם חזיתם ולמה-זה הבל תהבלו

Behold, you—all of you—have seen, And why [is] this—you are altogether vain?

13 זה חלק-אדם רשע עם-אל ונחלת עריצים משדי יקחו

This [is] the portion of wicked man with God, And the inheritance of terrible ones They receive from the Mighty.

14 אם-ירבו בניו למו-חרב וצאצאיו לא ישבעו-לחם

If his sons multiply—a sword [is] for them. And his offspring [are] not satisfied [with] bread.

15 שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה

His remnant are buried in death, And his widows do not weep.

16 אם-יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש

If he heaps up silver as dust, And prepares clothing as clay,

17 יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק

He prepares—and the righteous puts [it] on, And the innocent apportions the silver.

18 בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר

He has built his house as a moth, And as a shelter a watchman has made.

19 עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו

He lies down rich, and he is not gathered, He has opened his eyes, and he is not.

20 תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה

Terrors overtake him as waters, By night a whirlwind has stolen him away.

21 ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו

An east wind takes him up, and he goes, And it frightens him from his place,

22 וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח

And it casts at him, and does not spare, He diligently flees from its hand.

23 ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו

It claps its hands at him, And it hisses at him from his place.”