< איוב 27 >
ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
Job vedblev at fremsætte sit Tankesprog:
חי-אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי | 2 |
"Så sandt Gud lever, som satte min Ret til Side, den Almægtige, som gjorde mig mod i Hu:
כי-כל-עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי | 3 |
Så længe jeg drager Ånde og har Guds Ånde i Næsen,
אם-תדברנה שפתי עולה ולשוני אם-יהגה רמיה | 4 |
skal mine Læber ej tale Uret, min Tunge ej fare med Svig!
חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע-- לא-אסיר תמתי ממני | 5 |
Langt være det fra mig at give jer Ret; til jeg udånder, opgiver jeg ikke min Uskyld.
בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא-יחרף לבבי מימי | 6 |
Jeg hævder min Ret, jeg slipper den ikke, ingen af mine Dage piner mit Sind.
יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול | 7 |
Som den gudløse gå det min Fjende, min Modstander som den lovløse!
כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו | 8 |
Thi hvad er den vanhelliges Håb, når Gud bortskærer og kræver hans Sjæl?
הצעקתו ישמע אל-- כי-תבוא עליו צרה | 9 |
Hører mon Gud hans Skrig, når Angst kommer over ham?
אם-על-שדי יתענג יקרא אלוה בכל-עת | 10 |
Mon han kan fryde sig over den Almægtige, føjer han ham, når han påkalder ham?
אורה אתכם ביד-אל אשר עם-שדי לא אכחד | 11 |
Jeg vil lære jer om Guds Hånd, den Almægtiges Tanker dølger jeg ikke;
הן-אתם כלכם חזיתם ולמה-זה הבל תהבלו | 12 |
se, selv har I alle set det, hvi har I så tomme Tanker?
זה חלק-אדם רשע עם-אל ונחלת עריצים משדי יקחו | 13 |
Det er den gudløses Lod fra Gud, Arven, som Voldsmænd får fra den Almægtige:
אם-ירבו בניו למו-חרב וצאצאיו לא ישבעו-לחם | 14 |
Vokser hans Sønner, er det for Sværdet, hans Afkom mættes ikke med Brød;
שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה | 15 |
de øvrige bringer Pesten i Graven, deres Enker kan ej holde Klage over dem.
אם-יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש | 16 |
Opdynger han Sølv som Støv og samler sig Klæder som Ler
יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק | 17 |
han samler, men den retfærdige klæder sig i dem, og Sølvet arver den skyldfri;
בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר | 18 |
han bygger sit Hus som en Edderkops, som Hytten, en Vogter gør sig;
עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו | 19 |
han lægger sig rig, men for sidste ang, han slår Øjnene op, og er det ej mer;
תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה | 20 |
Rædsler når ham som Vande, ved Nat river Stormen ham bort;
ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו | 21 |
løftet af Østenstorm farer han bort, den fejer ham væk fra hans Sted.
וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח | 22 |
Skånselsløst skyder han på ham, i Hast må han fly fra hans Hånd;
ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו | 23 |
man klapper i Hænderne mod ham og piber ham bort fra hans Sted!