ויען איוב ויאמר | 1 |
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ |
מה-עזרת ללא-כח הושעת זרוע לא-עז | 2 |
מֶה־עָזַרְתָּ לְלֹא־כֹחַ הוֹשַׁעְתָּ זְרוֹעַ לֹא־עֹֽז׃ |
מה-יעצת ללא חכמה ותשיה לרב הודעת | 3 |
מַה־יָּעַצְתָּ לְלֹא חׇכְמָה וְתֻשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָֽעְתָּ׃ |
את-מי הגדת מלין ונשמת-מי יצאה ממך | 4 |
אֶת־מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין וְנִשְׁמַת־מִי יָצְאָה מִמֶּֽךָּ׃ |
הרפאים יחוללו-- מתחת מים ושכניהם | 5 |
הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃ |
ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון (Sheol h7585) | 6 |
עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ וְאֵין כְּסוּת לָאֲבַדּֽוֹן׃ (Sheol h7585) |
נטה צפון על-תהו תלה ארץ על-בלימה | 7 |
נֹטֶה צָפוֹן עַל־תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה׃ |
צרר-מים בעביו ולא-נבקע ענן תחתם | 8 |
צֹרֵֽר־מַיִם בְּעָבָיו וְלֹֽא־נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּֽם׃ |
מאחז פני-כסה פרשז עליו עננו | 9 |
מְאַחֵז פְּנֵֽי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנֽוֹ׃ |
חק-חג על-פני-מים-- עד-תכלית אור עם-חשך | 10 |
חֹֽק־חָג עַל־פְּנֵי־מָיִם עַד־תַּכְלִית אוֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃ |
עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו | 11 |
עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃ |
בכחו רגע הים ובתובנתו (ובתבונתו) מחץ רהב | 12 |
בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם (ובתובנתו) [וּבִתְבוּנָתוֹ] מָחַץ רָֽהַב׃ |
ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח | 13 |
בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִֽחַ׃ |
הן-אלה קצות דרכו-- ומה-שמץ דבר נשמע-בו ורעם גבורתו מי יתבונן | 14 |
הֶן־אֵלֶּה ׀ קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה־שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָֽן׃ |