איוב 24
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו | 1 |
Kvi hev’kje Allvald tider set? Kvi ser hans vener ei hans dagar?
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו | 2 |
Dei fører deildesteinar burt, stel fe og sender det på beite,
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה | 3 |
tek asnet frå den faderlause; tek kui enkja eig i pant.
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ | 4 |
Driv fatigfolk frå vegen burt; alt landsens småfolk kryp i skjol;
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים | 5 |
Lik ville asen fer dei ut til øydemarki med sitt stræv; og veidefang på ville heid er maten borni deira fær.
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו | 6 |
Dei haustar mark ved nattetid, og gudlaus manns vinhage plundrar.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה | 7 |
Um natti nakne, utan klæde, dei hev for kulden inkje dekkje.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור | 8 |
Dei våte vert av regn på fjell, held seg i bergufs utan livd,
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו | 9 |
Ein farlaus lyt frå moderbarm ein armings klæde gjeng i pant.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר | 10 |
Dei nakne gjeng og klædelause, i hunger dei på kornband dreg.
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו | 11 |
Dei kreistar olje innum murar, dei persar vin og tyrster lel.
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה | 12 |
Frå byen høyrest styn av menner, og gjenomstungne skrik um hjelp, men Gud ser ei slik meningsløysa.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו | 13 |
Det finst og fiendar åt ljoset; dei kjenner ikkje ljossens vegar og held seg ei på ljossens stigar.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב | 14 |
Ved dagsprett mordaren stend upp, slær arm og fatig mann i hel, um natti er han so som tjuven.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים | 15 |
Horkaren spæjar etter skyming; han tenkjer: «Inkje auga ser meg.» Sitt andlit gøymer han med maska.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור | 16 |
I myrkret bryt dei inn i hus, dei som ved dag seg inne stengjer dei seg inne; av ljoset vil dei ikkje vita.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות | 17 |
Myrk natt er morgon for deim alle; for natteskræmslorne dei kjenner.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים | 18 |
Snøgt fer han yver vatnet burt, bannstøytt vert jordi hans i landet; til vinberg gjeng han ikkje meir.
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) | 19 |
Som snøvatn kverv for turk og hite, so gløyper helheim deim som synda. (Sheol h7585)
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה | 20 |
Av moderlivet gløymd han er, og makkar mettar seg på honom; det ingen er som minnest han; so brotsverk brest liksom eit tre.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב | 21 |
Han plundra ho som ikkje fødde, som ufør var til barne-eign; mot enkja gjorde han’kje vel.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין | 22 |
Men han styd valdsmann med si kraft, og dei fær atter standa upp som hadde mist all von um livet.
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם | 23 |
Han styd deim so dei liver trygt, hans augo vaktar deira vegar.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו | 24 |
Høgt stig dei, brått - dei er’kje meir - dei sig og døyr som alle andre, vert skorne av som aks på strå.
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי | 25 |
Er det’kje so? Kven legg imot? Kven gjer no mine ord um inkje?»
