איוב 24

1 מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו

Perché non sono dall’Onnipotente fissati dei tempi in cui renda la giustizia? Perché quelli che lo conoscono non veggono quei giorni?

2 גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו

Gli empi spostano i termini, rapiscono greggi e li menano a pascere;

3 חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה

portano via l’asino dell’orfano, prendono in pegno il bove della vedova;

4 יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ

mandano via dalla strada i bisognosi, i poveri del paese si nascondo tutti insieme.

5 הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים

Eccoli, che come onàgri del deserto escono al lor lavoro in cerca di cibo; solo il deserto dà pane a’ lor figliuoli.

6 בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו

Raccolgono nei campi la loro pastura, raspollano nella vigna dell’empio;

7 ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה

passan la notte ignudi, senza vestito, senza una coperta che li ripari dal freddo.

8 מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור

Bagnati dagli acquazzoni di montagna, per mancanza di rifugio, si stringono alle rocce.

9 יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו

Ce n’è di quelli che strappano dalla mammella l’orfano, che prendono pegni da poveri!

10 ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר

E questi se ne vanno, ignudi, senza vestiti; hanno fame, e portano i covoni.

11 בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו

Fanno l’olio nel recinto dell’empio; calcan l’uva nel tino e patiscon la sete.

12 מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה

Sale dalle città il gemito de’ morenti; l’anima de’ feriti implora aiuto, e Dio non si cura di codeste infamie!

13 המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו

Ve ne son di quelli che si ribellano alla luce, non ne conoscono le vie, non ne battono i sentieri.

14 לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב

L’assassino si leva sul far del giorno, e ammazza il meschino e il povero; la notte fa il ladro.

15 ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים

L’occhio dell’adultero spia il crepuscolo, dicendo: “Nessuno mi vedrà!” e si copre d’un velo la faccia.

16 חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור

I ladri, di notte, sfondano le case; di giorno, si tengono rinchiusi; non conoscono la luce.

17 כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות

Il mattino è per essi come ombra di morte; appena lo scorgono provano i terrori del buio.

18 קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים

Voi dite: “L’empio è una festuca sulla faccia dell’acque; la sua parte sulla terra è maledetta; non prenderà più la via delle vigne.

19 ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585)

Come la siccità e il calore assorbon le acque della neve, così il soggiorno de’ morti inghiottisce chi ha peccato. (Sheol h7585)

20 ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה

Il seno che lo portò l’oblia; i vermi ne fanno il loro pasto delizioso, nessuno più lo ricorda.

21 רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב

L’iniquo sarà troncato come un albero: ei che divorava la sterile, priva di figli, e non faceva del bene alla vedova!”

22 ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין

Invece, Iddio con la sua forza prolunga i giorni dei prepotenti, i quali risorgono, quand’ormai disperavan della vita.

23 יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם

Dà loro sicurezza, fiducia, e i suoi occhi vegliano sul loro cammino.

24 רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו

Salgono in alto, poi scompaiono ad un tratto; cadono, son mietuti come gli altri mortali; son falciati come le spighe del grano maturo.

25 ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי

Se così non è, chi mi smentirà, chi annienterà il mio dire?”