איוב 24

1 מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו

»Warum sind vom Allmächtigen nicht Zeiten für Strafgerichte vorgesehen worden, und warum bekommen seine Getreuen nicht seine Gerichtstage zu sehen?

2 גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו

Man verrückt die Grenzsteine, raubt Herden samt den Hirten;

3 חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה

den Esel der Verwaisten treibt man weg, nimmt die Kuh der Witwe als Pfand;

4 יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ

die Armen drängt man vom Wege ab; allesamt müssen die Elenden des Landes sich verkriechen.

5 הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים

Seht nur! Wie Wildesel in der Wüste ziehen sie früh zu ihrem Tagewerk aus, nach Beute ausspähend; die Steppe liefert ihnen Brot für die Kinder;

6 בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו

auf dem Felde des Gottlosen müssen sie den Sauerampfer abernten und Nachlese in seinem Weinberge halten;

7 ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה

nackt bringen sie die Nacht zu, ohne Gewand, und haben keine Decke in der Kälte.

8 מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור

Von den Regengüssen der Berge triefen sie und schmiegen sich obdachlos an die Felsen.

9 יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו

Man reißt die Waise von der Mutterbrust weg, und was der Elende an hat, nimmt man zum Pfande.

10 ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר

Nackt gehen sie einher, ohne Kleidung, und hungernd schleppen sie Garben (im Dienst der Reichen);

11 בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו

innerhalb der Mauern der Gottlosen pressen sie Öl, treten die Keltern und leiden Durst dabei.

12 מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה

Aus den Städten heraus lassen Sterbende ihr Ächzen hören, und die Seele von Erschlagenen schreit um Rache; aber Gott rechnet es nicht als Ungebühr an!

13 המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו

Andere (Gottlose) gehören zu den Feinden des Tageslichts: sie wollen von Gottes Wegen nichts wissen und bleiben nicht auf seinen Pfaden.

14 לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב

Ehe es hell wird, steht der Mörder auf, tötet den Elenden und Armen; und in der Nacht treibt der Dieb sein Wesen.

15 ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים

Das Auge des Ehebrechers aber lauert auf die Abenddämmerung, indem er denkt: ›Kein Auge soll mich erblicken!‹, und er legt sich eine Hülle vors Gesicht.

16 חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור

In der Finsternis bricht man in die Häuser ein, bei Tage halten sie sich eingeschlossen: sie wollen vom Licht nichts wissen.

17 כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות

Denn als Morgenlicht gilt ihnen allesamt tiefe Nacht, weil sie mit den Schrecknissen der tiefen Nacht wohlvertraut sind.

18 קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים

Im Fluge fährt er über die Wasserfläche dahin; mit dem Fluch wird ihr Erbteil im Lande belegt; er schlägt nicht mehr den Weg zu den Weinbergen ein.

19 ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585)

Wie Dürre und Sonnenglut die Schneewasser wegraffen, ebenso das Totenreich die, welche gesündigt haben. (Sheol h7585)

20 ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה

Selbst der Mutterschoß vergißt ihn, das Gewürm labt sich an ihm; nicht mehr wird seiner gedacht, und wie ein Baum wird der Frevler abgehauen,

21 רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב

er, der die einsam dastehende, kinderlose Frau ausgeplündert und keiner Witwe Gutes getan hat.

22 ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין

Ebenso erhält Gott Gewalttätige lange Zeit durch seine Kraft: mancher steht wieder auf, der schon am Leben verzweifelte.

23 יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם

Er verleiht ihm Sicherheit, so daß er gestützt dasteht, und seine Augen wachen über ihren Wegen.

24 רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו

Wenn sie hoch gestiegen sind – ein Augenblick nur, so sind sie nicht mehr da; sie sinken hin, werden hinweggerafft wie alle anderen auch; wie eine Ährenspitze werden sie abgeschnitten.

25 ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי

Ist’s etwa nicht so? Wer will mich Lügen strafen und meine Rede als nichtig erweisen?«