איוב 24
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו | 1 |
Pourquoi le Tout-Puissant ne met-il pas des temps en réserve, Et pourquoi ceux qui le connaissent ne voient-ils pas ses jours?
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו | 2 |
On déplace les bornes, On vole des troupeaux, et on les fait paître;
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה | 3 |
On enlève l’âne de l’orphelin, On prend pour gage le bœuf de la veuve;
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ | 4 |
On repousse du chemin les indigents, On force tous les malheureux du pays à se cacher.
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים | 5 |
Et voici, comme les ânes sauvages du désert, Ils sortent le matin pour chercher de la nourriture, Ils n’ont que le désert pour trouver le pain de leurs enfants;
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו | 6 |
Ils coupent le fourrage qui reste dans les champs, Ils grappillent dans la vigne de l’impie;
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה | 7 |
Ils passent la nuit dans la nudité, sans vêtement, Sans couverture contre le froid;
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור | 8 |
Ils sont percés par la pluie des montagnes, Et ils embrassent les rochers comme unique refuge.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו | 9 |
On arrache l’orphelin à la mamelle, On prend des gages sur le pauvre.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר | 10 |
Ils vont tout nus, sans vêtement, Ils sont affamés, et ils portent les gerbes;
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו | 11 |
Dans les enclos de l’impie ils font de l’huile, Ils foulent le pressoir, et ils ont soif;
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה | 12 |
Dans les villes s’exhalent les soupirs des mourants, L’âme des blessés jette des cris… Et Dieu ne prend pas garde à ces infamies!
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו | 13 |
D’autres sont ennemis de la lumière, Ils n’en connaissent pas les voies, Ils n’en pratiquent pas les sentiers.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב | 14 |
L’assassin se lève au point du jour, Tue le pauvre et l’indigent, Et il dérobe pendant la nuit.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים | 15 |
L’œil de l’adultère épie le crépuscule; Personne ne me verra, dit-il, Et il met un voile sur sa figure.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור | 16 |
La nuit ils forcent les maisons, Le jour ils se tiennent enfermés; Ils ne connaissent pas la lumière.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות | 17 |
Pour eux, le matin c’est l’ombre de la mort, ils en éprouvent toutes les terreurs.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים | 18 |
Eh quoi! L’impie est d’un poids léger sur la face des eaux, Il n’a sur la terre qu’une part maudite, Il ne prend jamais le chemin des vignes!
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) | 19 |
Comme la sécheresse et la chaleur absorbent les eaux de la neige, Ainsi le séjour des morts engloutit ceux qui pèchent! (Sheol h7585)
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה | 20 |
Quoi! Le sein maternel l’oublie, Les vers en font leurs délices, On ne se souvient plus de lui! L’impie est brisé comme un arbre,
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב | 21 |
Lui qui dépouille la femme stérile et sans enfants, Lui qui ne répand aucun bienfait sur la veuve!…
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין | 22 |
Non! Dieu par sa force prolonge les jours des violents, Et les voilà debout quand ils désespéraient de la vie;
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם | 23 |
Il leur donne de la sécurité et de la confiance, Il a les regards sur leurs voies.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו | 24 |
Ils se sont élevés; et en un instant ils ne sont plus, Ils tombent, ils meurent comme tous les hommes, Ils sont coupés comme la tête des épis.
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי | 25 |
S’il n’en est pas ainsi, qui me démentira, Qui réduira mes paroles à néant?
