< איוב 24 >
מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו | 1 |
Wherefore from the Mighty One Times have not been hidden, And those knowing Him have not seen His days.
גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו | 2 |
The borders they reach, A drove they have taken violently away, Yea, they do evil.
חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה | 3 |
The ass of the fatherless they lead away, They take in pledge the ox of the widow,
יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ | 4 |
They turn aside the needy from the way, Together have hid the poor of the earth.
הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים | 5 |
Lo, wild asses in a wilderness, They have gone out about their work, Seeking early for prey, A mixture for himself — food for young ones.
בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו | 6 |
In a field his provender they reap, And the vineyard of the wicked they glean.
ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה | 7 |
The naked they cause to lodge Without clothing. And there is no covering in the cold.
מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור | 8 |
From the inundation of hills they are wet, And without a refuge — have embraced a rock.
יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו | 9 |
They take violently away From the breast the orphan, And on the poor they lay a pledge.
ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר | 10 |
Naked, they have gone without clothing, And hungry — have taken away a sheaf.
בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו | 11 |
Between their walls they make oil, Wine-presses they have trodden, and thirst.
מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה | 12 |
Because of enmity men do groan, And the soul of pierced ones doth cry, And God doth not give praise.
המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו | 13 |
They have been among rebellious ones of light, They have not discerned His ways, Nor abode in His paths.
לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב | 14 |
At the light doth the murderer rise, He doth slay the poor and needy, And in the night he is as a thief.
ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים | 15 |
And the eye of an adulterer Hath observed the twilight, Saying, 'No eye doth behold me.' And he putteth the face in secret.
חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור | 16 |
He hath dug in the darkness — houses; By day they shut themselves up, They have not known light.
כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות | 17 |
When together, morning [is] to them death shade, When he discerneth the terrors of death shade.
קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים | 18 |
Light he [is] on the face of the waters, Vilified is their portion in the earth, He turneth not the way of vineyards.
ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol ) | 19 |
Drought — also heat — consume snow-waters, Sheol [those who] have sinned. (Sheol )
ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה | 20 |
Forget him doth the womb, Sweeten [on] him doth the worm, No more is he remembered, And broken as a tree is wickedness.
רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב | 21 |
Treating evil the barren [who] beareth not, And [to] the widow he doth no good,
ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין | 22 |
And hath drawn the mighty by his power, He riseth, and none believeth in life.
יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם | 23 |
He giveth to him confidence, and he is supported, And his eyes [are] on their ways.
רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו | 24 |
High they were [for] a little, and they are not, And they have been brought low. As all [others] they are shut up, And as the head of an ear of corn cut off.
ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי | 25 |
And if not now, who doth prove me a liar, And doth make of nothing my word?