< איוב 24 >
מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו | 1 |
“Why does the Almighty not reserve times for judgment? Why may those who know Him never see His days?
גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו | 2 |
Men move boundary stones; they pasture stolen flocks.
חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה | 3 |
They drive away the donkey of the fatherless and take the widow’s ox in pledge.
יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ | 4 |
They push the needy off the road and force all the poor of the land into hiding.
הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים | 5 |
Indeed, like wild donkeys in the desert, the poor go to work foraging for food; the wasteland is food for their children.
בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו | 6 |
They gather fodder in the fields and glean the vineyards of the wicked.
ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה | 7 |
Without clothing, they spend the night naked; they have no covering against the cold.
מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור | 8 |
Drenched by mountain rains, they huddle against the rocks for want of shelter.
יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו | 9 |
The fatherless infant is snatched from the breast; the nursing child of the poor is seized for a debt.
ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר | 10 |
Without clothing, they wander about naked. They carry the sheaves, but still go hungry.
בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו | 11 |
They crush olives within their walls; they tread the winepresses, but go thirsty.
מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה | 12 |
From the city, men groan, and the souls of the wounded cry out, yet God charges no one with wrongdoing.
המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו | 13 |
Then there are those who rebel against the light, not knowing its ways or staying on its paths.
לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב | 14 |
When daylight is gone, the murderer rises to kill the poor and needy; in the night he is like a thief.
ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים | 15 |
The eye of the adulterer watches for twilight. Thinking, ‘No eye will see me,’ he covers his face.
חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור | 16 |
In the dark they dig through houses; by day they shut themselves in, never to experience the light.
כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות | 17 |
For to them, deep darkness is their morning; surely they are friends with the terrors of darkness!
קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים | 18 |
They are but foam on the surface of the water; their portion of the land is cursed, so that no one turns toward their vineyards.
ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol ) | 19 |
As drought and heat consume the melting snow, so Sheol steals those who have sinned. (Sheol )
ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה | 20 |
The womb forgets them; the worm feeds on them; they are remembered no more. So injustice is like a broken tree.
רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב | 21 |
They prey on the barren and childless, and show no kindness to the widow.
ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין | 22 |
Yet by His power, God drags away the mighty; though rising up, they have no assurance of life.
יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם | 23 |
He gives them a sense of security, but His eyes are on their ways.
רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו | 24 |
They are exalted for a moment, then they are gone; they are brought low and gathered up like all others; they are cut off like heads of grain.
ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי | 25 |
If this is not so, then who can prove me a liar and reduce my words to nothing?”