< איוב 24 >
מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו | 1 |
“Why are not times laid up by the Almighty? Why do not those who know him see his days?
גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו | 2 |
There are people who remove the landmarks. They violently take away flocks, and feed them.
חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה | 3 |
They drive away the donkey of the fatherless, and they take the widow’s ox for a pledge.
יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ | 4 |
They turn the needy out of the way. The poor of the earth all hide themselves.
הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים | 5 |
Behold, as wild donkeys in the desert, they go out to their work, seeking diligently for food. The wilderness yields them bread for their children.
בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו | 6 |
They cut their food in the field. They glean the vineyard of the wicked.
ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה | 7 |
They lie all night naked without clothing, and have no covering in the cold.
מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור | 8 |
They are wet with the showers of the mountains, and embrace the rock for lack of a shelter.
יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו | 9 |
There are those who pluck the fatherless from the breast, and take a pledge of the poor,
ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר | 10 |
so that they go around naked without clothing. Being hungry, they carry the sheaves.
בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו | 11 |
They make oil within the walls of these men. They tread wine presses, and suffer thirst.
מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה | 12 |
From out of the populous city, men groan. The soul of the wounded cries out, yet God does not regard the folly.
המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו | 13 |
“These are of those who rebel against the light. They do not know its ways, nor stay in its paths.
לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב | 14 |
The murderer rises with the light. He kills the poor and needy. In the night he is like a thief.
ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים | 15 |
The eye also of the adulterer waits for the twilight, saying, ‘No eye will see me.’ He disguises his face.
חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור | 16 |
In the dark they dig through houses. They shut themselves up in the daytime. They do not know the light.
כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות | 17 |
For the morning is to all of them like thick darkness, for they know the terrors of the thick darkness.
קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים | 18 |
“They are foam on the surface of the waters. Their portion is cursed in the earth. They do not turn into the way of the vineyards.
ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol ) | 19 |
Drought and heat consume the snow waters, so does Sheol (Sheol ) those who have sinned.
ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה | 20 |
The womb will forget him. The worm will feed sweetly on him. He will be no more remembered. Unrighteousness will be broken as a tree.
רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב | 21 |
He devours the barren who do not bear. He shows no kindness to the widow.
ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין | 22 |
Yet God preserves the mighty by his power. He rises up who has no assurance of life.
יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם | 23 |
God gives them security, and they rest in it. His eyes are on their ways.
רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו | 24 |
They are exalted; yet a little while, and they are gone. Yes, they are brought low, they are taken out of the way as all others, and are cut off as the tops of the ears of grain.
ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי | 25 |
If it is not so now, who will prove me a liar, and make my speech worth nothing?”